מצוה תקנד) שלא יגרש מוציא שם רע את אשתו
פרשת כי תצא
"לא יוכל לשלחה כל ימיו…" (דברים כב יט)
מצוות לא תעשה, שהמוציא שם רע על אשתו ונמצא שקרן בדבריו, שנמנענו שלא לגרשה לעולם, ועל זה נאמר 'לא יוכל לשלחה כל ימיו'.
משרשי המצוה, וכיצד הוצאת שם רע וקצת דיניה, נכתבו לעיל במצוה תקנ"ג.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ביאור רחב של המצוה
מתוך הספר החדש 'קדשנו במצוותיך'
מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה, שֶׁהַמּוֹצִיא שֵׁם רַע עַל אִשְׁתּוֹ וְנִמְצָא שַׁקְרָן בִּדְבָרָיו, לֹא יְגָרְשֶׁנָּה לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב יט) 'לֹא יוּכַל לְשַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו'.
מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה, לְיַסֵּר אֶת הַנְּבָלִים וּלְמָנְעָם מִלַּעֲשׂוֹת נְבָלוֹת רָעוֹת כָּאֵלֶּה, וּכְעִנְיַן שֶׁיִּתְבָּאֵר לְהַלָּן (מצוה תקנז) שֶׁלֹּא תִּהְיֶנָּה בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל כְּהֶפְקֵר, שֶׁאִם יַחְשֹׁב הָאָדָם שֶׁיּוּכַל לְהַעֲלִיל עָלֶיהָ שְׁקָרִים וּלְהוֹצִיאָהּ מֵרְשׁוּתוֹ, יֵקַל בְּעֵינָיו לַעֲשׂוֹת כֵּן, אַךְ כַּאֲשֶׁר יֵדַע שֶׁאִם יִתְבָּרֵר שֶׁהוֹצִיא עָלֶיהָ שֵׁם רַע תִּהְיֶה קְשׁוּרָה עִמּוֹ לְעוֹלָם וּמֻטֶּלֶת עָלָיו כָּל יָמָיו לְחִיּוּב שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה, וַאֲפִילוּ אִם יָקוּץ בָּהּ לֹא יוּכַל לְגָרְשָׁהּ לְעוֹלָם, וּבְנוֹסָף לְכָךְ יִתְחַיֵּב לָתֵת לְאָבִיהָ מֵאָה כֶּסֶף, וְיִלְקֶה מַלְקוֹת דְּאוֹרַיְתָא, יִמָּנַע מִלַּעֲשׂוֹת אֶת הַנְּבָלָה הַזּוֹ.
מִדִּינֵי הַמִּצְוָה, כָּתַב הָרַמְבַּ"ם ז"ל כֵּיצַד הוֹצָאַת שֵׁם רַע, שֶׁיָּבוֹא הָאִישׁ לְבֵית דִּין וְיֹאמַר נַעֲרָה זוֹ בָּעַלְתִּי וְלֹא מָצָאתִי לָהּ בְּתוּלִים, וּכְשֶׁבִּקַּשְׁתִּי עַל הַדָּבָר נוֹדַע לִי שֶׁזִּנְּתָה תַּחְתָּי אַחַר שֶׁאֵרַסְתִּיהָּ, וְאֵלּוּ הֵם עֵדַי שֶׁזִּנְּתָה בִּפְנֵיהֶם, וּבֵית דִּין שׁוֹמְעִים דִּבְרֵי הָעֵדִים וְחוֹקְרִים עֵדוּתָם, אִם נִמְצָא הַדָּבָר אֱמֶת, נִסְקֶלֶת (מצוה תקנה), אַךְ אִם הֵבִיא הָאָב עֵדִים וְהֵזִימוּ אֶת הָעֵדִים שֶׁהֵבִיא הַבַּעַל, וְנִמְצָא שֶׁהָעֵדִים הֵעִידוּ שֶׁקֶר, הָעֵדִים חַיָּבִים סְקִילָה מִדִּין 'וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו' (מצוה תקכד), וְהָאִישׁ לוֹקֶה. וּבְאֹפֶן זֶה נֶאֶמְרָה מִצְוָה זוֹ, שֶׁאָסוּר לוֹ לְגָרְשָׁהּ כָּל יָמָיו.
וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ אַף בַּזְּמַן הַזֶּה, שֶׁאָסוּר לוֹ לְגָרְשָׁהּ כָּל יָמָיו.
