מצוות שח-שט) מצות שביתה ממלאכה ביום עצרת, ושלא לעשות בו מלאכה

פרשת אמור

"וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו" (ויקרא כג כא)

מצוות עשה, לשבות מכל מלאכה, מלבד מה שמיוחד לצורך אוכל נפש, ביום ששה בסיון, שזהו הנקרא חג השבועות, שנאמר 'וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש'. ובכל מקום שנאמר בתורה מקרא קדש, ענינו לומר קדשהו שלא לעשות בו מלאכה.

ומצוות לא תעשה, שלא לעשות מלאכה ביום עצרת, שזהו יום ששי בסיון, שנאמר 'וספרתם לכם ממחרת השבת וגו' תספרו חמשים יום', ופירוש 'ממחרת השבת', כלומר ממחרת יום טוב ראשון של פסח, שבו דיבר תחילה, ונמצא שחמישים יום כלים בששה בסיון, כיצד, ט"ו ימים מניסן שהוא לעולם חודש מלא, וכ"ט מאייר שהוא לעולם חודש חסר, וששה מסיון, הרי חמישים. וביום החמשים זה, שהיה יום שניתנה בו תורה, הוא חג העצרת, ונקרא גם כן חג השבועות. וכתוב בסוף הפרשה על זה היום הנכבד, 'כל מלאכת עבודה לא תעשו', וכבר כתבנו כי מלאכת עבודה נקראת כל מלאכה שאינה צורך אוכל נפש.

שורש מצות המועד הזה רמוז במצות ספירת העומר שבסדר זה (מצוה ש"ו), וקחנו משם.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ביאור רחב של המצוה
מתוך הספר 'קדשנו במצוותיך' – תרי"ג מצוות מבוארות

מִצְוַת עֲשֵׂה לִשְׁבּוֹת מִכָּל מְלָאכָה, מִלְּבַד מְלָאכָה הַמְּיֻחֶדֶת לְצֹּרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ, בְּיוֹם שִׁשָּׁה בְּסִיוָן, הַנִּקְרָא חַג הַשָּׁבוּעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג כא) 'וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ'. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה 'מִקְרָא קֹדֶשׁ', פֵּרְשׁוּ חֲזַ"ל שֶׁמִּצְוָה עַל הָאָדָם לְקַדְּשׁוֹ, וְעִנְיָן קְדֻשָּׁתוֹ הוּא בְּכָךְ שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה בּוֹ מְלָאכָה, מִלְּבַד מְלָאכָה הַנִּצְרֶכֶת לַאֲכִילָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב טז) 'אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם'.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה, מַה שֶּׁהִתְבָּאֵר לְעֵיל (מצוה רצז) לְגַבֵּי כְּלָל הַיָּמִים הַטּוֹבִים, כְּדֵי שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם שֶּׁנַּעֲשָׂה בּוֹ נֵס לְיִשְׂרָאֵל, נַחְשֹׁב וּנְעַיֵּן בַּנֵּס שֶּׁנַּעֲשָׂה לָנוּ בּוֹ, וּנְהַלֵּל וּנְפָאֵר אֶת ה' בְּמַחְשַׁבְתֵּנוּ, וּנְהַלְלוֹ וּנְפָאֲרוֹ עַל שֶׁעָשָׂה לָנוּ נִסִּים בַּזְּמַן הַהוּא. וְאִם יִהְיֶה הָאָדָם טָרוּד בִּמְלַאכְתּוֹ – לֹא יִהְיֶה לוֹ פְּנַאי לַחְשֹׁב בְּשׁוּם דָּבָר. וְעוֹד מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה שֶׁל יוֹם טוֹב זֶה עַל צַד הַפְּשָׁט, מַה שֶּׁהִתְבָּאֵר לְעֵיל (מצוה שו), שֶׁכָּל עִקָּרָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ אֶלָּא הַתּוֹרָה, וּמִפְּנֵי הַתּוֹרָה נִבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְיִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיהו לג כה) 'כֹּה אָמַר ה' אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי'. וְהַתּוֹרָה הִיא הָעִקָּר וְהַסִּבָּה שֶׁנִּגְאֲלוּ וְיָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, כְּדֵי שֶׁיְּקַבְּלוּהָּ בְּהַר סִינָי וִיְקַיְמוּהָּ, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר ה' לְמֹשֶׁה (שמות ג יב) 'וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה', וּפֵרוּשׁ הַפָּסוּק, מַה שֶׁתּוֹצִיא אוֹתָם מִמִּצְרַיִם יִהְיֶה לְךָ אוֹת לְכָךְ שֶׁתַּעַבְדוּ אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה, כְּלוֹמַר שֶׁתְּקַבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא הָעִקָּר הַגָּדוֹל שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הֵם נִגְאָלִים, וְהִיא תַּכְלִית הַטּוֹבָה שֶׁלָּהֶם. וְעִנְיָן זֶה שֶׁל קַבָּלַת הַתּוֹרָה גָּדוֹל הוּא לָהֶם יוֹתֵר מֵהַיְּצִיאָה מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, וְלָכֵן יַעֲשֶׂה ה' לְמֹשֶׁה אוֹת צֵאתָם מֵעַבְדוּת לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, כִּי לְעוֹלָם עוֹשִׂים אֶת הַטָּפֵל אוֹת וְסִימָן אֶל הָעִקָּר. וְכֵיוָן שֶׁהַתּוֹרָה הִיא עִקָּר מַהוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהִיא סִבַּת הַגְּאוּלָה, וּבַעֲבוּרָהּ עָלוּ לְכָל הַגְּדֻלָּה שֶׁזָּכוּ לָהּ, בָּא הַצִּוּוּי לַעֲשׂוֹת יוֹם טוֹב בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה, מַה שֶׁהִתְבָּאֵר לְעֵיל (מצוה רצח), שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (ביצה כח:) שֶׁאַף עַל פִּי שֶּׁהִתִּיר הַכָּתוּב מְלָאכוֹת לְצֹּרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ, זֶהוּ רַק בִּדְבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָם מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, כְּגוֹן לִישָׁה, שְׁחִיטָה, אֲפִיָּה וּבִשּׁוּל, שֶׁכָּל אֵלּוּ הַמְּלָאכוֹת נִפְסָדוֹת קְצָת אִם עוֹשִׂים אוֹתָן זְמַן רַב קֹדֶם הָאֲכִילָה, אֲבָל מְלָאכוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב לְלֹא שׁוּם הֶפְסֵד, כְּגוֹן קְצִירָה, דִּישָׁה, טְחִינָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, אָסוּר לַעֲשׂוֹתָן בְּיוֹם טוֹב, וְהָעוֹשֶׂה אוֹתָן בְּיוֹם טוֹב לוֹקֶה עֲלֵיהֶן, כְּמוֹ עַל חֲרִישָׁה בַּשָּׂדֶה, שֶׁהִיא 'מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה' בֶּאֱמֶת. עוֹד בֵּאֲרוּ הַמְּפָרְשִׁים, שֶׁלֹּא הֻתְּרָה מְלָאכָה לְצֹּרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ אֶלָּא מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה לְיוֹמוֹ, כְּלוֹמַר לִזְמַן מוּעָט, כְּמוֹ בִּשּׁוּל וַאֲפִיָּה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְכֵן לֹא הֻתְּרָה אֶלָּא מְלָאכָה שֶׁאָדָם בָּטוּחַ שֶׁיַּצְלִיחַ בַּעֲשִׂיָּתָהּ, אַךְ אָסוּר לָאָדָם לָצֵאת לָצוּד בַּעֲלֵי חַיִּים אֲפִילוּ לְצֹּרֶךְ אֲכִילָתָם, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ בָּטוּחַ שֶׁיַּצְלִיחַ בְּצֵידוֹ. וְכֵן לֹא הֻתְּרָה אֶלָּא מְלָאכָה הַמּוֹעִילָה בְּעַצְמָהּ לַהֲכָנַת אֹכֶל נֶפֶשׁ, אַךְ לֹא מְלָאכָה הַמּוֹעִילָה עַל יְדֵי סִלּוּקָהּ, וּכְגוֹן כִּבּוּי הָעֵצִים הַדּוֹלְקִים מִתַּחַת לַקְּדֵרָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׂרֵף הַמַּאֲכָל, כֵּיוָן שֶּׁאֵין הַמְּלָאכָה מוֹעִילָה לַבִשּׁוּל אֶלָּא רַק מוֹנַעַת מִמֶּנּוּ נֵזֶק. אֲבָל הֲנָחַת בָּשָׂר עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים לִצְלִיָּה, אַף שֶׁהַלַּחוּת שֶׁל הַבָּשָׂר מְכַבָּה חֵלֶק מֵהַגֶּחָלִים, הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּגוּפָה שֶׁל מְלָאכָה לַהֲכָנַת אֹכֶל נֶפֶשׁ, וּמֻתָּר. עוֹד אָמְרוּ חֲזַ"ל (ביצה יב.), שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהֻתְּרוּ מְלָאכוֹת הַנִּצְרָכוֹת לַהֲכָנַת אֹכֶל נֶפֶשׁ, כָּךְ הֻתְּרוּ מְלָאכוֹת לְצֹּרֶךְ כָּל דָּבָר שֶׁהָאָדָם זָקוּק לוֹ בְּיוֹם טוֹב עַצְמוֹ, כְּגוֹן הוֹצָאַת קָטָן לְמוּלוֹ, לוּלָב לָצֵאת בּוֹ, וְכֵן סֵפֶר תּוֹרָה לִקְרֹא בּוֹ. וְאַף לִדְבָרִים שֶׁאֵינָם צֹּרֶךְ מִצְוָה, כְּגוֹן רְחִיצַת רַגְלַיִם בְּמַיִם חַמִּים שֶׁהוּחַמּוּ בְּיוֹם טוֹב, אוֹ לַעֲשׂוֹת מְדוּרָה לְהִתְחַמֵּם בָּהּ, כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ מֻתָּרִים הֵם, וּכְלוּלִים בַּהֶתֵּר שֶׁל אֹכֶל נֶפֶשׁ. וְאָמְנָם יֵשׁ חִלּוּק בֵּין אֹכֶל נֶפֶשׁ מַמָּשׁ לְבֵין שְׁאָר הַדְּבָרִים, שֶׁהֲכָנַת אֹכֶל נֶפֶשׁ מוּתֶּרֶת בְּכָל אֹפֶן, וַאֲפִילוּ אִם מֵכִין מַאֲכָל שֶּׁאֵין דֶּרֶךְ כָּל בְּנֵי אָדָם לְאוֹכְלוֹ, אֶלָּא רַק הַמְּלָכִים וְהַשָּׂרִים הַגְּדוֹלִים. אַךְ הַהֶתֵּר שֶׁל עֲשִׂיַּת מְלָאכָה לִשְׁאָר צָרְכֵי הָאָדָם, זֶהוּ רַק בְּדָבָר שֶׁשָּׁוֶה בְּכָל בְּנֵי הָאָדָם, שֶׁהַכֹּל נוֹהֲגִים בְּכָךְ, אַךְ מְלָאכָה לְצֹּרֶךְ דָּבָר שֶׁרַק מִיעוּט בְּנֵי אָדָם נוֹהֲגִים בּוֹ, אֲסוּרָה.

וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, בְּאֲנָשִׁים וּבְנָשִׁים. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְעָשָׂה מְלָאכָה בְּיוֹם טוֹב שֶׁל עֲצֶרֶת שֶׁלֹּא לְצֹּרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ, בִּטֵל מִצְוַת עֲשֵׂה זוֹ, מִלְּבַד שֶׁעָבַר עַל לֹא תַּעֲשֶׂה, כְּפִי שֶׁיִּתְבָּאֵר לְהַלָּן.

וּמִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה, שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם עֲצֶרֶת, שֶׁזֶּהוּ יוֹם שִׁשִּׁי בְּסִיוָן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג טו – טז) 'וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה, עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם', וּפֵרוּשׁ 'מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת', כְּלוֹמַר מִמָּחֳרָת יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח שֶׁבּוֹ דִּבֵּר תְּחִלָּה, וְנִמְצָא שֶׁחֲמִשִּׁים יוֹם כָּלִים בְּשִׁשָּׁה בְּסִיוָן, כֵּיצַד, חֲמִשָּׁה עָשָׂר יָמִים מִנִּיסָן שֶׁהוּא תָּמִיד חֹדֶשׁ מָלֵא, וְעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה יָמִים מֵחֹדֶשׁ אִיָּר שֶׁהוּא תָּמִיד חֹדֶשׁ חָסֵר, וְשִׁשָּׁה מִסִּיוָן, הֲרֵי חֲמִשִּׁים. וּבַיּוֹם הַחֲמִשִּׁים הַזֶּה, שֶׁהָיָה יוֹם שֶׁנִּתְּנָה בּוֹ תּוֹרָה, הוּא חַג הָעֲצֶרֶת, וְנִקְרָא גַּם כֵּן חַג הַשָּׁבוּעוֹת. וְעַל זֶה הַיּוֹם הַנִּכְבָּד כָּתוּב בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה (ויקרא כג כא) 'כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ'. וְכָתְבָה כָּאן הַתּוֹרָה לְשׁוֹן אִסּוּר לַעֲשׂוֹת 'מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה', וְלֹא נֶאֶסְרָה 'כָּל מְלָאכָה', לְפִי שֶׁהֻתְּרוּ בְּיוֹם טוֹב מְלָאכוֹת שֶׁהֵן צָרְכֵי אֹכֶל נֶפֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב טז) 'אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם'. וּפֵרוּשׁ 'מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה' הוּא מְלָאכָה שֶׁאֵינָה לְצֹּרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמוֹת א יד) 'וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה', אֲבָל מְלָאכָה שֶׁהִיא לְצֹּרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ, כְּמוֹ הַבִּשּׁוּל וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, הֲרֵי זוֹ 'מְלֶאכֶת הֲנָאָה', וְלֹא 'מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה'.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה וּמִדִּינֵי הַמִּצְוָה, מַה שֶּׁהִתְבָּאֵר לְעֵיל.

וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, בְּאֲנָשִׁים וּבְנָשִׁים. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְעָשָׂה מְלָאכָה מִמְּלָאכוֹת הָאֲסוּרוֹת בְּיוֹם טוֹב שֶׁל שָׁבוּעוֹת, בְּמֵזִיד, לוֹקֶה.