ספר אהבה: הלכות קריאת שמע, פרק א, ט-י
ט) אי זהו זמן קריאת שמע, בלילה, מצותה משעת יציאת הכוכבים, עד חצי הלילה, ואם עבר ואיחר וקרא עד שלא עלה עמוד השחר, יצא ידי חובתו, שלא אמרו חכמים לקרוא עד חצות אלא כדי להרחיק אדם מן הפשיעה, שיחשוב שיש לו זמן רב, ולבסוף לא יקרא כלל:
י) הקורא קריאת שמע של ערבית אחר שיעלה עמוד השחר, אפילו קודם הנץ החמה, לא יצא ידי חובתו, אלא אם כן היה אנוס קודם לכן, כגון שהיה שכור או חולה וכיוצא בהן. ואנוס שקרא בעת זה, שלאחר עמוד השחר קודם הנץ החמה, אינו אומר ברכת השכיבנו:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
