ספר המדע: הלכות יסודי התורה, פרק ד, ז-ח
הלכות יסודי התורה / פרק רביעי
ז) לעולם אין אתה רואה גולם [-חומר] בלא צורה, או צורה בלא גולם, אלא לב האדם, הוא שמחלק את הגוף הנמצא, בדעתו – במחשבתו והבנתו, ויודע שהוא מחובר מגולם וצורה, ויודע שיש שם גופים שגולמם מחובר מארבעת היסודות, וגופים שגולמם פשוט ואינו מחובר רק מגולם אחד, והצורות שאין להם גולם, כמו המלאכים, אינן נראין לעין כלל, אלא בעין [-במחשבת] הלב הן ידועין, כמו שידענו את מציאותו של אדון הכל, בלא ראיית עין:
ח) כפי שהתבאר, כל הנמצאים בעולם הזה מורכבים מחומר וצורה, והאדם, חומרו הוא הגוף העשוי מארבעת היסודות, ונפש כל בשר היא צורתו של הגוף, שנתן לו האל, ונפש זו נתונה גם לבעלי החיים, ואילו הדעת היתרה על בעלי החיים, המצויה רק בנפשו של אדם, היא צורת האדם השלם בדעתו, ועל צורה זו נאמר בתורה 'נעשה אדם בצלמנו כדמותנו', כלומר, שתהיה לו צורה [-נפש מבינה ומשכילה] היודעת ומשגת [-מבינה בדעתה] את מציאות הדעות שאין להם גולם, כמו המלאכים, שהם צורה בלא גולם, עד שידמה להן. ואינו אומר – אין כוונת הכתוב 'נעשה אדם כצלמינו' על צורה זו של גוף האדם הניכרת לעינים, שהיא הפה והחוטם והלסתות ושאר רושם הגוף, שזו תואר שמה, ואף אינה הנפש המצויה לכל נפש חיה, בעלי החיים, שבה [-בנפש זו] אוכל ושותה, ומוליד, ומרגיש, ומהרהר, אלא הכוונה אל הדעה, שהיא צורת הנפש, ובצורת הנפש הכתוב מדבר באומרו 'בצלמנו כדמותנו', ופעמים רבות תקרא זאת הצורה 'נפש', ו'רוח', ולפיכך צריך להזהר בשמותן, שלא יטעה אדם בהן, כיון שלפעמים לשון 'נפש' מתפרשת על נפש החיה הקיימת גם בבעלי החיים, ולפעמים הכוונה לנפש המיוחדת לאדם, וכל שם ושם ילמד מענינו למה כוונתו:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
