ספר המדע: הלכות יסודי התורה, פרק ה, ה-ו
ה) נשים מישראל, שאמרו להם עובדי כוכבים 'תנו לנו אחת מכן ונטמא אותה, ואם לאו נטמא את כולכן', יטמאו כולן ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל, וכן אם אמרו להם עובדי כוכבים 'תנו לנו אחד מכם ונהרגנו, ואם לאו נהרוג כולכם', יהרגו כולם ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל. ואם יחדוהו להם – ביקשו מהם שימסרו להם מישהו מיוחד ומסוים, ואמרו, תנו לנו פלוני או נהרוג את כולכם, אם היה אותו אחד מחוייב מיתה כשבע בן בכרי [שמרד בדוד המלך, וכשהסתגר בתוך עיר מסרו אותו בני העיר ליד מואב], יתנו אותו להם, ומכל מקום אין מורין להם כן לכתחלה. ואם אינו חייב מיתה, יהרגו כולן, ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל:
ו) כענין שאמרו באונסין, שבכל המצוות מלבד שלש החמורות יעבור האדם ואל יהרג, כך אמרו בחלאים – ברפואות של מחלות, כיצד, מי שחלה ונטה למות, ואמרו הרופאים שרפואתו בדבר פלוני מאיסורין שבתורה, עושין את אותה רפואה מדבר האיסור, ומתרפאין בכל איסורין שבתורה במקום סכנה, חוץ משלש העבירות החמורות, מעבודת כוכבים, וגילוי עריות, ושפיכת דמים, שאפילו במקום סכנה אין מתרפאין בהן, ואם עבר ונתרפא מאותם שלש עבירות שאסור להתרפא בהם, עונשין אותו בית דין עונש הראוי לו:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
