ספר המדע: הלכות יסודי התורה, פרק ט, ד-ה
ד) וכן אם עקר הנביא דבר מדברים שלמדנו מפי השמועה [-הלכה למשה מסיני], או שאמר בדין מדיני תורה שה' צוה לו שהדין כך הוא, והלכה כדברי פלוני, הרי זה נביא השקר, ויחנק, ואף על פי שעשה אות, והטעם לכך שברור לנו שהוא נביא שקר, שהרי בא להכחיש את דברי התורה, שאמרה 'לא בשמים היא'. אבל אם היתה הוראתו לעשות מעשה לפי שעה, שומעין לו בכל:
ה) במה דברים אמורים, ששומעים לנביא לעבור על דברי תורה לפי שעה, בשאר מצות, אבל בעבודת כוכבים אין שומעין לו, ואפילו לפי שעה, ואפילו עשה אותות ומופתים גדולים, ואמר שה' צוהו שתעבד עבודת כוכבים היום בלבד, או בשעה זו בלבד, הרי זה דבר סרה על ה', ועל זה צוה הכתוב ואמר 'ובא האות והמופת, לא תשמע אל דברי הנביא ההוא, כי דבר סרה על ה' אלהיכם', שהרי בא להכחיש נבואתו של משה, ולפיכך נדע בודאי שהוא נביא שקר, וכל מה שעשה אותות ומופתים, בלט וכשוף עשה, ויחנק:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
