ספר המדע: הלכות יסודי התורה, פרק י, ב-ג
ב) ובודקין אותו [-את האומר שהוא נביא] פעמים הרבה, על ידי ששואלים אותו מה עתיד להיות, ואם נמצאו דבריו נאמנים כולן, הרי זה נביא אמת, כמו שנאמר בשמואל 'וידע כל ישראל מדן ועד באר שבע כי נאמן שמואל לנביא לה":
ג) ואם תקשה, והלא גם המעוננים והקוסמים אומרים מה שעתיד להיות, ומה הפרש יש בין הנביא ובינם, אין הדברים דומים, אלא שהמעוננים והקוסמים וכיוצא בהן, מקצת דבריהם מתקיימין, ומקצתן אין מתקיימין, כענין שנאמר 'יעמדו נא ויושיעוך הוברי שמים החוזים בכוכבים מודיעים לחדשים מאשר יבאו עליך', ומכך שנאמרה בהם לשון 'מאשר' ולא 'כל אשר' יש ללמוד שרק חלק מדבריהם מתקיים, ואפשר שלא יתקיים מדבריהם כלום, אלא יטעו בכל, כענין שנאמר 'מפר אותות בדים וקוסמים יהולל', אבל הנביא, כל דבריו קיימין, שנאמר 'כי לא יפול מדבר ה' ארצה', וכן הוא אומר 'הנביא אשר אתו חלום יספר חלום, ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת, מה לתבן את הבר נאם ה", כלומר, שדברי הקוסמים והחלומות הרי הם כתבן שנתערב בו מעט בר [-תבואה], ודבר ה' הרי הוא כבר שאין בו תבן כלל, ובדבר הזה הכתוב הבטיח ואמר, שאותן הדברים שמודיעין המעוננים והקוסמים לאומות, ומכזבין, הנביא יודיע לכם דברי אמת, ואין אתם צריכין למעונן וקוסם וכיוצא בו, שנאמר 'לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש וגו' כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו' וגו', ואמר 'ואתה לא כן נתן לך ה' אלקיך, נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה' אלוקיך אליו תשמעון' וגו', הא למדת, שאין הנביא עומד לנו אלא להודיענו דברים העתידים להיות בעולם, משובע ורעב, מלחמה ושלום וכיוצא בהן, ואפילו צרכי יחיד מודיע לו, כפי שהיה עם שאול, שאבדה לו אבדה, והלך לנביא [-לשמואל] להודיעו מקומה, וכיוצא באלו הדברים הוא שיאמר הנביא, אך לא שיעשה דת אחרת, או יוסיף מצוה או יגרע:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
