ספר זמנים: הלכות עירובין, פרק ח, ו-ז

ו) וכן מתנה אדם על עירובו ואומר, עירובי לשבת זו, אבל לא לשבת אחרת. או לשבת אחרת, אבל לא לשבת זו. לשבתות ולא לימים טובים, או לימים טובים ולא לשבתות:
ז) אמר לחמשה הריני מערב על איזה מכם שארצה, רציתי אלך לא רציתי לא אלך, אף על פי שרצה בעירוב מסוים רק משחשכה, ילך – רשאי ללכת על ידי אותו עירוב, כיון שדבר שהוא מדברי סופרים יש בו ברירה, וניתן לבררו גם בשבת עצמה, וכן המערב לשבתות של כל השנה, ואמר 'רציתי אלך לא רציתי לא אלך, אלא אהיה כבני עירי', כל שבת שירצה ילך, אף על פי שרצה רק משתחשך:

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!