ספר זמנים: הלכות שבת, פרק יד, יז-יח
יז) נעץ קנה ברשות היחיד, אפילו גבוה מאה אמה, וזרק מרשות הרבים ונח על גביו, חייב, שרשות היחיד עולה עד לרקיע. אילן שהוא עומד ברשות היחיד, ונופו נוטה לרשות הרבים, וזרק ונח על נופו, פטור, שאין הנוף הולך אחר העיקר:
יח) נעץ קנה ברשות הרבים, ובראשו טרסקל, וזרק ונח על גביו, פטור, שאין רשות הרבים אלא עד עשרה. הזורק ארבע אמות ברשות הרבים, ונח החפץ בכותל, כגון שזרק חֵלֶב או בצק ונדבק בכותל, אם נדבק למעלה מעשרה טפחים, כזורק באויר, שלמעלה מעשרה ברשות הרבים 'מקום פטור' הוא, אבל אם נדבק למטה מעשרה טפחים, כזורק בארץ, וחייב. זרק למעלה מעשרה, ונח בחור כל שהוא, פטור:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
