ספר זמנים: הלכות שבת, פרק כה, יא-יב
יא) אבל כלי המוקצה מחמת מיאוסו, כגון נר ישן של נפט, וכלי הצואה וכיוצא בהן, מותר לטלטלן בשבת אם הוצרך להן:
יב) כל הכלים הניטלין בשבת, שנתפרקו דלתותיהן, כגון דלתות שידה תיבה ומגדל, בין שנתפרקו בשבת בין שנתפרקו קודם השבת, מותר לטלטל אותן דלתות. וכן כל הכלים הניטלין בשבת שנשברו, בין קודם השבת בין בשבת, שבריהן נטלין, והוא – ובתנאי שיהיו שבריהן עושין מעין מלאכה – ראויים למלאכה כל שהיא, כיצד, שברי עריבה ניטלים אם הם ראויים לכסות בהן את פי החבית, שברי זכוכית ניטלים אם הם ראויים לכסות בהן את פי הפך, וכן כל כיוצא בזה. אבל אם אין השברים ראויין למלאכה כלל, אסור לטלטלן:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
