ספר זמנים: הלכות שופר וסוכה ולולב, פרק ג, א-ב
א) כמה תקיעות חייב אדם לשמוע ביום טוב של ראש השנה, תשע תקיעות, לפי שנאמרה לשון 'תרועה' בתקיעת שופר של שנת היובל ובתקיעת שופר של ראש השנה שלש פעמים, וכל 'תרועה' יש תקיעה פשוטה לפניה ותקיעה פשוטה לאחריה, ומפי השמועה למדו (-וקבלו חז"ל) שכל תרועות של חדש השביעי (-תשרי) אחד הן, בין בראש השנה בין ביום הכפורים של יובל תשע תקיעות תוקעין בכל אחד משניהן, תקיעה ותרועה ותקיעה, תקיעה ותרועה ותקיעה, תקיעה ותרועה ותקיעה:
ב) 'תרועה' זו האמורה בתורה, נסתפק לנו בה ספק לפי אורך השנים ורוב הגליות, ואין אנו יודעין היאך היא, אם היא היללה שמייללין הנשים ביניהן בעת שמייבבין, או האנחה כדרך שיאנח האדם פעם אחר פעם כשידאג לבו מדבר גדול, או שניהם כאחד, האנחה והיללה שדרכה לבא אחריה הן הנקראין 'תרועה', שכך דרך הדואג מתאנח תחלה ואחר כך מילל, לפיכך אנו עושין הכל – את כל סוגי התרועות.
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
