ספר זמנים: הלכות שופר וסוכה ולולב, פרק ו, ט-י
ט) כל שבעת הימים קורא האדם בלימוד שאינו מצריך עיון בתוך הסוכה, ואילו כשמבין ומדקדק במה שיקרא, יבין חוץ לסוכה, כדי שתהיה דעתו מיושבת עליו. המתפלל, רצה מתפלל בסוכה, או חוץ לסוכה:
י) ירדו גשמים, הרי זה נכנס לתוך הבית, ואוכל וישן שם. מאימתי מותר לפנות את הסוכה, משירדו לתוך הסוכה טפות בשיעור כזה שאם יפלו לתוך התבשיל יפסל, אפילו תבשיל של פול, שהוא מתקלקל בקלות ממים. היה אוכל בסוכה, וירדו גשמים, ונכנס לביתו, ופסקו הגשמים, אין מחייבים אותו לחזור לסוכה עד שיגמור סעודתו. היה ישן וירדו גשמים בלילה ונכנס לתוך הבית, ופסקו הגשמים, אין מטריחין אותו לחזור לסוכה כל אותו הלילה, אלא ישן בביתו עד שיעלה עמוד השחר:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
