ספר זמנים: הלכות תעניות, פרק א, יב-יג
יב) הרואה חלום רע, צריך להתענות למחר, כדי שישוב ויעור במעשיו ויחפש בהן, ויחזור בתשובה, ומתענה ואפילו בשבת, ומתפלל עננו בכל תפלה אף על פי שלא קיבלה מבעוד יום. והמתענה בשבת מחמת חלום שראה, אף שהדבר מותר, מכל מקום מוסיף ומתענה יום אחר מפני שביטל עונג שבת:
יג) מתענה אדם תענית של שעות מסוימות מתוך היום, והוא שלא יאכל כלום שאר היום, כיצד, הרי שהיה טרוד בחפציו ומתעסק בצרכיו, ומתוך כך לא אכל עד חצות, או עד תשע שעות ביום, ונמלך להתענות בשעות שנשארו מן היום, הרי זה מתענה אותן שעות, ומתפלל בהן עננו, שהרי קבל עליו התענית קודם שעות התענית האחרונות. וכן אם אכל ושתה, ואחר כך התחיל להתענות שאר היום, הרי זה תענית שעות:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
