ספר זמנים: הלכות תעניות, פרק ה, ג-ד
ג) ותשעה באב, חמשה דברים אירעו בו, א. נגזר על ישראל במדבר שלא יכנסו לארץ. ב-ג. וחרב הבית בראשונה ובשנייה. ד. ונלכדה עיר גדולה וביתר שמה, והיו בה אלפים ורבבות מישראל, והיה להם מלך גדול, ודימו כל ישראל וגדולי החכמים שהוא המלך המשיח, ונפל ביד הרומיים ונהרגו כולם, והיתה צרה גדולה כמו חורבן המקדש. ה. ובו ביום המוכן לפורענות חרש טורנוסרופוס הרשע את ההיכל ואת סביביו, לקיים מה שנאמר 'ציון שדה תחרש':
ד) וארבעת ימי הצומות האלו הרי הן מפורשין בקבלה, שנאמר 'צום הרביעי וצום החמישי' וגו', 'צום הרביעי' זה שבעה עשר בתמוז, שהוא בחדש הרביעי כאשר מונים את החודשים מניסן, ו'צום החמישי' זה תשעה באב, שהוא בחדש החמישי. ו'צום השביעי' זה שלשה בתשרי, שהוא בחדש השביעי. ו'צום העשירי' זה עשרה בטבת, שהוא בחדש העשירי:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
