ספר נשים: הלכות אישות, פרק א
ה) כל שאסר ביאתו בתורה, וחייב על ביאתו כרת, והם האמורות בפרשת אחרי מות, הן הנקראות 'עריות', וכל אחת מהן נקראת 'ערוה', כגון אם ואחות ובת וכיוצא בהן:
ו) ויש נשים אחרות שהן אסורות מפי הקבלה, ואיסורן מדברי סופרים, והן הנקראות 'שניות', מפני שהן שניות לעריות, וכל אחת מהן נקראת 'שנייה', ועשרים נשים הן, ואלו הן: א) אם אמו, וזו אין לה הפסק, אלא אפילו אם אם אם אמו עד מעלה מעלה, אסורה. ב) אם אבי אמו בלבד (אך אמה, ולמעלה, מותרות). ג) אם אביו, וזו אין לה הפסק, אלא אפילו אם אם אם אביו, עד למעלה, אסורה. ד) אם אבי אביו בלבד. ה) אשת אבי אביו, וזו אין לה הפסק, אפילו אשת יעקב אבינו אסורה על אחד ממנו. ו) אשת אבי אמו בלבד. ז) אשת אחי האב מן האם. ח) אשת אחי האם, בין מן האם בין מן האב. ט) כלת בנו, וזו אין לה הפסק, אפילו כלת בן בן בן בנו עד סוף כל העולם אסורה, עד שתהיה אשת כל אחד ממנו אסורה מדין 'שנייה' על יעקב אבינו. י) כלת בתו בלבד. יא) בת בת בנו בלבד. יב) בת בן בנו בלבד. יג) בת בת בתו בלבד. יד) בת בן בתו בלבד. טו) בת בן בן אשתו בלבד. טז) בת בת בת אשתו בלבד. יז) אם אם אבי אשתו בלבד. יח) אם אב אם אשתו בלבד. יט) אם אם אם אשתו בלבד. כ) אם אב אבי אשתו בלבד. נמצאו השניות שאין להן הפסק ארבע, א. אם האם עד למעלה, ב. ואם האב עד למעלה, ג. ואשת אבי האב עד למעלה, ד. ואשת בן בנו עד למטה:
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
