ספר נשים: הלכות אישות, פרק ג
א) כיצד האשה מתקדשת, אם בכסף הוא מקדש, אין נותן לה פחות מפרוטה כסף, או שוה פרוטה, אומר לה 'הרי את מקודשת לי', או 'הרי את מאורסת לי', או 'הרי את לי לאשה בזה', ונותן לה בפני עדים. והאיש הוא שאומר דברים שמשמען שקונה אותה לו לאשה, והוא שיתן לה הכסף:
ב) אבל אם נתנה היא את הכסף ואמרה לו 'הריני מקודשת לך', 'הריני מאורסת לך', 'הריני לך לאינתו', או בכל לשון הקנאה, אינה מקודשת. וכן אם נתנה היא לו את הכסף, ואמר הוא את לשון הקדושין, אינה מקודשת. נתן הוא את הכסף ואמרה היא את לשון הקדושין, הרי זו מקודשת בספק:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
