יא) וכן אם נתן לה פקדון, ואמר לה 'כנסי פקדון זה', וחזר ואמר לה 'הרי את מקודשת לי בו', אם אמר לה כן קודם שנטלתו, ונטלתו ושתקה, הרי זו מקודשת. ואם אחר שנטלתו בתורת פקדון אמר לה הרי את מקודשת בו, ושתקה, אין זה כלום, שכל שתיקה שלאחר מתן מעות אינה מועלת. אבל אם אמרה 'הן' אחר שנטלה, הרי זו מקודשת:
יב) החזיר לה חוב שהיה לה אצלו, ואמר לה 'הרי את מקודשת בו' קודם שתטלנו, ונטלתו ושתקה, אם היה ביניהן שידוכין, הרי זו מקודשת. ואם לא שידך, אינה מקודשת, עד שתאמר 'הן'. ואם אמר לה אחר שנטלה החוב שלה 'הרי את מקודשת בו', אפילו אמרה 'הן' אינה מקודשת, שהרי לא הגיע לידה ממנו כלום, אלא ממון שלה נטלה, וכבר נפרע חובו משעה שנטלה, ואינה יכולה לחזור ולתובעו בחוב פעם אחרת:
