ספר נשים: הלכות אישות, פרק ה
טו) המקדש ב'הנאת מלוה', הרי זו מקודשת. כיצד, כגון שהלוה אותה עתה מאתים זוז, ואמר לה 'הרי את מקודשת לי בהנאת זמן שארויח לך במלוה זו, שתהיה בידך כך וכך יום, ואיני תובעה ממך עד זמן פלוני', הרי זו מקודשת, שהרי יש לה הנאה מעתה להשתמש במלוה זו עד סוף זמן שקבע, ואף על פי שהיא מקודשת אסור לעשות כן, מפני שהיא כרבית, ופירשו רבותי בהנאת מלוה דברים שאין ראוי לשומען:
טז) אמר לה 'הרי את מקודשת לי בפרוטה זו' ו'בחוב שיש לי אצלך', הרי זו מקודשת. וכן אם אמר לה הרי את מקודשת במלוה שיש לי אצלך ובפרוטה זו, הרי זו מקודשת:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
