ספר נשים: הלכות אישות, פרק ז
יא) באופן זה, שאמר לאשה 'הרי את מקודשת לי בזוזים אלו לאחר שלשים יום', ובא אדם שני וקידשה בתוך אותם שלשים יום, הרי זו מקודשת לשני לעולם, לפי שבשעה שקידשה השני לא היתה מקודשת עדיין לראשון, ותפסו בה קידושי שני, ונעשית אשת איש, ולאחר השלשים יום, כשיבואו קידושי ראשון לחול, ימצאו אותה אשת איש, ונמצא הראשון כמי שקידש אשת איש, שאין הקידושין תופסין בה:
יב) האומר לאשה 'הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר שלשים יום בדינר זה', כיון שאמר גם לשון 'מעכשיו' וגם לשון 'לאחר שלשים יום' הרי זה ספק אם חלו הקדושין מיד או לאחר שלשים יום, ובא אחר וקידשה בתוך השלשים יום הללו, הרי זו מקודשת מספק לשניהם, לפיכך שניהם נותנין גט, ויכולים לתת את הגט בין בתוך השלשים יום בין לאחר השלשים יום. אמר לאשה 'הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר שלשים יום', ובא אחר ואמר לה 'הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר עשרים יום', ובא אחר ואמר 'הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר עשרה ימים', אפילו הן מאה שקידשוה על הסדר הזה, קידושי כולן תופסין בה, וצריכה גט מכל אחד ואחד מפני שהיא ספק מקודשת לכולן:
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
