ספר נשים: הלכות אישות, פרק יח
ג) נפל הבית שהיתה האלמנה דרה בו, או שלא היה לבעלה בית משלו אלא בשכר (-בשכירות), נותנין לה היורשים מדור לפי כבודה, וכן מזונותיה וכסותה לפי כבודה, ואם היה כבוד הבעל גדול מכבודה, נותנין לה לפי כבודו, מפני שעולה עמו להיות מכובדת כמותו, ואינה יורדת אם היה כבוד משפחתה גדול מכבודו, אפילו לאחר מיתה:
ד) 'ברכת הבית' מרובה, כיצד, חמשה בני אדם, שהיה מזונות כל אחד מהן קב בשיאכל לבדו, אם היו חמשתן בבית אחד ואוכלין בעירוב, מספיק להן ארבע קבין, והוא הדין לשאר צרכי הבית, לפיכך, אלמנה שאמרה 'איני זזה מבית אבי, פסקו לי מזונות ותנו לי שם', יכולין היורשין לומר לה רק אם את אצלנו יש לך מזונות, ואם לאו אין אנו נותנים לך הכל, אלא רק כפי ברכת הבית, כלומר, כפי החלק שהיינו צריכים להוסיף אם היית אוכלת עמנו יחד, שזהו שיעור פחות ממה שהיא צריכה כשהיא ניזונת לבד. ואם היתה טוענת שאינה רוצה לדור עמהם מפני שהיא ילדה (-צעירה) והם ילדים (-צעירים), ואין זה מן הראוי שידורו יחד, נותנין לה מזונות המספיקין לה לבדה, והיא בבית אביה. וּמוֹתָר מזונות האלמנה, וּמוֹתָר הכסות ניתנים ליורשין:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
