ספר נשים: הלכות אישות, פרק יט
ג) במה דברים אמורים, שבניה של כל אשה יורשים לבדם את כתובתה ונדונייתה, בשהניח האב במותו יותר על כדי שתי הכתובות דינר אחד או יותר, כדי שיחלקו השאר בשוה. אבל אם לא הניח יותר אפילו דינר, חולקים הכל בשוה, כיון שאם נאמר שיירשו אלו כתובת אמן ואלו כתובת אמן ולא ישאר דינר אחד לחלוק אותו בין היורשים, נמצא תנאי זה מבטל חלוק ירושה בין הבנים בשוה, שהוא מן התורה:
ד) והוא הדין למי שנשא נשים רבות, בין בזו אחר זו בין בבת אחת, ומתו כולן בחייו, ויש לו מהן בנים זכרים, אם היה שם יותר על כדי כל הכתובות דינר, כל אחד ואחד יורש כתובת אמו, והשאר חולקין בשוה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
