ספר נשים: הלכות אישות, פרק י
יג) יש לו [-מותר] לאדם לישא נשים רבות כאחת ביום אחד, ומברך ברכת חתנים לכולן כאחת. אבל לענין שמחה צריך לשמוח עם כל אחת שמחה הראויה לה, עם בתולה שבעה ימים, ועם בעולה שלשה ימים, ואין מערבין שמחה בשמחה:
יד) מותר לארס בכל יום חול, אפילו בתשעה באב, בין ביום בין בלילה. אבל אין נושאין נשים, לא בערב שבת, ולא באחד בשבת, גזירה שמא יבוא לידי חילול שבת בתיקון הסעודה, לפי שהחתן טרוד בסעודה, ואין צריך לומר שאסור לישא בשבת עצמה. ואפילו בחולו של מועד אין נושאין נשים כמו שביארנו, לפי שאין מערבין שמחה בשמחה, שנאמר לגבי יעקב אבינו 'מלא שבוע זאת ונתנה לך גם את זאת'. ושאר הימים מותר לישא אשה בכל יום שירצה, והוא -ובתנאי] שיטרח בסעודת נישואין שלשה ימים קודם הנישואין:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
