ג) התנה עמה (באופן המועיל, כפי שהתבאר לעיל), שלא יאכל פירות נכסיה, הרי זה אינו אוכל פירותיהן, אבל מוכרין את הפירות ולוקחין בהן קרקע, והוא אוכל פירותיה, כיון שלא סילק עצמו אלא מפירות נכסים אלו בלבד, ולא מפירות נכסים אחרים.
ד) ואם התנה עמה שלא יאכל פירות נכסיה ולא פירי פירותיהן, לוקחין הפירות וקונין בהם קרקע, ולוקחין פירות קרקע זו וקונין בהם קרקע שנייה, והוא אוכל פירות אלו של הקרקע השניה, כיון שהן פירי פירי פירות, וכן הדבר תמיד, שיש להוסיף עוד מכירה וקניה על כל פעם שאמר לשון נוספת של 'פירי פירות', עד שיתנה עמה שלא יהיו לו לא פירות ולא פירי פירותיהן עד לעולם, ואחר כך לא יהיו לו פירות בחייה כלל, אבל אם מתה בחייו יירש הכל:
