ספר נשים: הלכות אישות, פרק כד
ז) והיאך דין נשים אלו בנדוניא שלהם, כל אשה שנדוניתה קיימת, אפילו זינתה, נוטלת שלה והולכת. ואם היתה שנייה לעריות האסורה מדברי סופרים, או אחד מחייבי עשה, בין הכיר בה בין שלא הכיר בה, או שהיתה אילונית, או מחייבי לאוין, והכיר בה שהיא אסורה עליו, הרי היא בנדוניתה ככל הנשים:
ח) נכסי צאן ברזל, הבעל חייב באחריותן. ונכסי מלוג, מה שנגנב או שאבד, אבד לה, ואינו חייב לשלם. היתה אילונית או מחייבי לאוין, ולא הכיר בה קודם שנישאת, כל מה שאבד או נגנב או בלה או שנשחק מנכסי צאן ברזל, אין הבעל חייב לשלם, שהרי היא נתנה לו רשות להיותן אצלו, וכל מה שאבד או נגנב מנכסי מלוג חייב לשלם, הפך מכל הנשים (שהרי בכל הנשים חייב הבעל באחריות נכסי צאן ברזל ופטור מאחריות נכסי מלוג), מפני שאין שם אישות גמורה, לא זכה בנכסי מלוג:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
