ה) זרקו לרשותה לתוך האש הבוערת שם ונשרף, או שזרקו לתוך המים שברשותה (ונמחק או) אבד, אינו גט. אבל אם זרקו מלמעלה למטה והגיע לאויר רשותה, אף שעדיין לא נח, כיון שהגיע בתנועתו הטבעית מלמעלה למטה, ואף שאחר כך באה האש ושרפתהו, הרי זה גט.
ו) זרקו על גבי קנה או רומח הנעוצים ברשותה, וגובהם יותר מגובה המחיצות של החצר, אינו גט, עד שינוח במקום המשתמר בו. היו שתי חצרות זו לפנים מזו, הפנימית שלה והחיצונה שלו, וכותלי החצר החיצונה גבוהות על כתלי החצר הפנימית, כיון שזרק הגט לתוך אויר החיצונה, נתגרשה, כיון שגם החצר הפנימית בכותלי החיצונה היא משתמרת, והרי זה כאילו הגיע הגט לאויר המחיצות של החצר הפנימית. מה שאין כן בשתי קופות, כפי שיבואר בהלכה הבאה.
