ספר נשים: הלכות גירושין, פרק ז
כ) חלה השליח, או נאנס ואינו יכול להוליך את הגט לאשה, הרי הוא בא לבית דין, ואומר להם 'גט זה בפני נכתב ובפני נחתם', והן (-הדיינים) משלחין אותו ביד שליח אחר, ואין השליח האחרון צריך לומר 'בפני נכתב ובפני נחתם', שהרי לא נכתב ונחתם הגט בפניו, אלא אומר שליח בית דין אני, ונותנו לה בפני עדים.
כא) חלה גם השליח השני או נאנס, הרי זה עושה שליח אחר בבית דין, אפילו מאה, והאחרון אומר שליח בית דין אני, ונותנו לה, אף על פי שמת השליח הראשון. ומפני מה צריך בית דין שישמעו את דברי השליח הראשון, מפני שהוא צריך לומר 'בפני נכתב ובפני נחתם', אבל אם נתקיים הגט בחותמיו, שאין צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם, אף על פי שנתנו שליח לשליח, אפילו היו מאה שמסרו את הגט בינם לבין עצמם ללא עדים או בית דין עד שהגיע הגט לידה, הרי זה כשר. ואף על פי שלא פירש הבעל ולא אמר לו 'שַׁלְּחוֹ ביד אחר אם תאנס', אף על פי כן אם חלה או נאנס, הרי זה משלחו.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
