ספר נשים: הלכות גירושין, פרק ט
לו) אבל אם נתן לה הגט תחלה ואחר כך נתנה החפץ, הפוך מהסדר שאמר הבעל, אפילו אם קבלה את הגט מיד השליח הראשון אינו גט, שהרי עבר על דברי הבעל בדבר שסתם בני אדם מקפידין עליו, שהרי הבעל אמר לו טול החפץ ותן לה, והוא נתן ואחר כך נטל, [והקפיד הבעל שלא יתן לה את הגט עד שתתן את החפץ שמא לאחר שתקבל את הגט כבר לא תתרצה לתת את החפץ].
לז) אמר לו הבעל לשליח תן לה הגט וטול ממנה חפץ פלוני, הרי זה לא ישלחנו ביד אחר, כיון שאין רצונו שיהיה פקדונו ביד אחר. ואם שלחו ביד אחר, הרי זה גט, בין שנתנה החפץ תחלה, בין שלא נתנה אלא בסוף, ואף ששינה מהסדר שאמר הבעל, הרי אין דרכו להקפיד על כך, שהרי הוא עצמו אמר לו לתת לה את הגט תחילה ואחר כך ליטול את החפץ.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
