ספר נשים: הלכות גירושין, פרק יא
כד) המארס בתוך תשעים יום, מנדין אותו. אירס וברח ממקומה, וכיון שאינו כאן אינו יכול לישאנה, אין מנדין אותו. כנס (-נשאה) בתוך תשעים יום, מפרישין אותן עד אחר אותו זמן של סיום תשעים יום, ויעמוד עם אשתו.
כה) וכן גזרו חכמים שלא ישא אדם מעוברת מחבירו, ומניקת תינוק של חבירו, ואף על פי שהזרע ידוע למי הוא, והטעם לכך, במעוברת גזרו שמא יזיק הבעל השני את הולד בשעת תשמיש, ואף שבמעוברת ממנו לא חששו לכך היינו כיון שהוא נזהר על בנו, ואילו במעוברת מחבירו גזרו לפי שאינו מקפיד על בן חבירו. וכן גזרו במניקה תינוק של חבירו, שמא תתעבר ממנו ומחמת כן יתעכר החלב, והוא אינו מקפיד לרפאות החלב בדברים המועילין לחלב כשיתעכר, כיון שאינו בנו.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
