ספר נשים: הלכות גירושין, פרק יא

טז) הממאנת באיש, אינה נחשבת כמגורשת ממנו, ודינה עם בעלה שמיאנה בו כדינה עם מי שלא קידשה מעולם, היא מותרת בקרוביו והוא מותר בקרובותיה, ולא פסלה מן הכהונה, ואם נשאת לאחר, וגירשה האחר או מת או מיאנה בו, מותרת לחזור לראשון, ולא עוד, אלא אפילו גירשה הראשון בגט, והחזירה, ומיאנה בו, ונשאת לאחר אחר שמיאנה בו, וגירשה האחר, מותרת לחזור לראשון, שכל היוצאה במיאון, אף על פי שקדמו גט, הרי זו כמי שלא נתגרשה ממנו בגט מעולם, ומותרת לחזור לו. אבל המגרש את הקטנה בגט, ונשאת לאחר, ומיאנה בו, אסורה לחזור לראשון, מפני שיצאת ממנו בגט, אף על פי שיצאת מן האחרון במיאון. ואין צריך לומר אם גירשה האחרון או מת, שאסורה לחזור לראשון. וכן אסורה לאבי הראשון, ולבנו, ולאחיו, כשאר הגרושות, אף על פי שיצאת מן האחרון במיאון, כיון שיצאה מהראשון בגט.
יז) הממאנת ביבם – יתומה קטנה שהתקדשה בקידושין דרבנן אלו, ומת בעלה ונפלה לפני יבם, ומיאנה בו, שהתבאר לעיל שהיא יוצאת ללא חליצה וללא יבום, אסורה לאביו של בעלה המת, מפני שנראת ככלתו בעת שמת בנו, אף על פי שעל ידי מיאונה עתה ביטלה את קידושי הראשון לגמרי, אבל לשאר קרובים הרי היא מותרת, לפיכך, אם מיאנה באחד מן היבמין, הרי היא מותרת לאחיו בתורת קדושין.