ספר נשים: הלכות גירושין, פרק יב
ה) אמר הבעל גירשתי את אשתי, אינו נאמן, ומכל מקום חוששין לדבריו, ותהיה ספק מגורשת. ואפילו הודית לו שגירשה, אינו נאמן, שמא יתכוין לקלקלה, או בגט בטל גירשה, והיא אינה יודעת, או שמא תעיז פניה בו לומר שגירשה מפני שהוא מאמינה, והיא אינה יודעת כובד האיסור שלה. לפיכך אומרים לו, אם אמת הדבר שגרשתה, הרי אתם קיימים ועומדים לפנינו, גרש אותה עתה שוב בפנינו.
ו) באו עדים לפנינו בענין זה, שנים אומרין נתגרשה, ושנים אומרין לא נתגרשה, אפילו הבעל עומד והיא אומרת לו גרשתני, הרי זו בחזקת אשת איש גמורה כשהיתה, ואין אומרים כאן 'חזקה אין האשה מעיזה פניה בפני בעלה', מפני העדים שסומכין אותה – מסייעים לה בדבריהם, ובאופן זה אפשר שתעיז פניה בפניו, לפיכך אפילו אם נשאת, תצא, והולד ממזר.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
