ספר נשים: הלכות גירושין, פרק י
כא) לא ישא אדם אשה, ודעתו לגרשה. ולא תהיה יושבת תחתיו ומשמשתו, ודעתו לגרשה. ולא יגרש אדם את אשתו הראשונה אלא אם כן מצא בה ערות דבר, שנאמר 'כי מצא בה ערות דבר' וגו', ואין ראוי לו למהר לשלח אשתו ראשונה. אבל אשתו השנייה, אם שנאה, ישלחנה.
כב) אשה רעה בדעותיה, ושאינה צנועה כבנות ישראל הכשרות, מצוה לגרשה, שנאמר 'גרש לץ ויצא מדון'. ואשה שנתגרשה משום פריצות, אין ראוי לאדם כשר שישאנה, שלא יאמרו בני אדם, זה (-הראשון) הוציא רשעה מביתו, וזה מכניסה.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
