ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ב
ה) יבמה שנתיבמה, ואמרה בתוך שלשים יום לא נבעלתי, ואף על פי שהוא אומר בעלתי, וגירשה, כופין אותו שיחלוץ לה, הואיל וקדם וגירשה בגט, וכבר אינו יכול לייבמה. ואם עדיין לא גירש, כופין אותו שיבעול לשם יבום, או יחלוץ ויוציא בגט. גירשה לאחר שלשים יום, והיא אומרת לא נבעלתי, מבקשים ממנו שיחלוץ לה. ואם היה מודה שלא בעל, כופין אותו לחלוץ. היא אומרת נבעלתי, והוא אומר לא בעלתי, אינה צריכה חליצה, שאין זה נאמן לאוסרה על כל אדם אחר שכנסה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
