ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ו
לא) מי שחציה שפחה וחציה בת חורין (כגון שהיתה שייכת לשני בני אדם, ואחד מהם שחרר את חלקו בה), שנתקדשה לראובן, ונשתחררה לגמרי, וחזרה ונתקדשה לשמעון אחיו, ומתו שניהם, הרי זו מתייבמת ללוי, ואינה נחשבת 'אשת שני מתים', כיון שאם קידושי ראובן קידושין נמצא שאין קידושי שמעון כלום, שרי אין קידושין תופסים באשת איש, ואם קידושי שמעון קידושין, הרי זה כיון שאין קידושי ראובן כלום, וכיון שבודאי אינה אשת שניהם, אלא רק אשת אחד מהם, ושניהם אחים של לוי, מייבם אותה לוי ממה נפשך.
<p>שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!</p>
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
