ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ו
טז) וכן 'אשת אחיו שלא היה בעולמו', כלומר, שהיתה נשואה לאחי המת שנולד לאחר מיתתו, שאינו שייך לפרשת יבום כלל, הואיל ואין לו עליה זיקה של יבום, שנאמר 'כי ישבו אחים יחדו', עד שישבו שניהן בעולם יחד, ולא שיוולד האחד לאחר מיתת השני, ואם לא היה ביניהן ישיבה בעולם הרי זו ערוה עליו לעולם משום אשת אח שלא במקום מצוה, ואף אם לאחר מכן נפלה לפניו ליבום מחמת אח אחר, שהיה בעולמו, ופוטרת אף את צרתה:
יז) כיצד, ראובן שמת והניח אשה, ונפלה לפני שמעון אחיו, וייבמה, ואחר שמת ראובן נולד לוי, בין שנולד קודם שייבם לה שמעון אשת ראובן בין שנולד אחר שיבמה, הרי אשת ראובן ערוה על לוי לעולם, שהרי אין לו זיקת יבום ללוי והיא אסורה עליו מדין אשת אח שלא במקום מצוה, לפיכך אם מת שמעון ונפלה זו וצרתה לפני לוי, אף שנפלה כעת ליבום מחמת שמעון ולא מחמת ראובן, מכל מקום שתיהן פטורות מן החליצה ומן הייבום:
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
