ספר נשים: הלכות נערה בתולה, פרק א

ט) ובין אחת שיש לה אב, או אחת שאין לה אב, יש לה קנס.

ואלו שאין להן קנס, הבוגרת, והממאנת (-יתומה מאב שהשיאוה אמה ואחיה, שחלו קידושיה מדרבנן, ואחר כך מיאנה בבעלה וביטלה בכך את קידושיו), והאילונית – מי שאינה ראויה ללדת, והשוטה, והחרשת, ומי שיצא עליה שם רע בילדותה ובאו שנים והעידו שתבעה אותן לזנות עמה, והמתגרשת מן הנישואין ואף שעדיין היא נערה בתולה, אבל המתגרשת מן האירוסין אם נאנסה יש לה קנס, וקנסה לעצמה ולא לאביה, ואם נתפתתה אין לה קנס.
י) הגיורת, והשבויה בין הגויים, והשפחה הכנענית המשוחררת, אם נתגיירה ונפדית ונשתחררה והיא בת שלש שנים או פחות, ולאחר מכן נתפתתה או נאנסה, יש לה קנס. ואם היתה בת שלש שנים ויום אחד כשנתגיירה או כשנפדית או כשנשתחררה, אין לה קנס, הואיל ולאחר שהן בנות שלש שנים ביאתן ביאה, וכל אלו מוחזקות כמי שנבעלו בהיותן בין הגויים, הרי הן כבעולות, שאין להן קנס.