ט) כבר הודענו מי הן הבנות שאין להן קנס, ועשר הן, הבוגרת, והממאנת, והמגורשת, והאיילונית, והשוטה, והחרשת, והגיורת והשבויה והשפחה המשוחררת (שהתגיירה או נשבתה או השתחררה לאחר שהיתה בת שלש שנים), והיוצא עליה שם רע. ואילו שאר הבנות יש להן קנס.
י) כל בת שיש לה קנס, יש לה בושת ופגם. ואם היתה אנוסה, יש לה צער. וכל בת שאין לה קנס, כך אין לה לא בושת ולא פגם אם נתפתתה, וכן אם נאנסה, חוץ מבוגרת וממאנת ושוטה וחרשת, וכפי שיבואר.
יא) כיצד, האונס את הבוגרת ואת הממאנת, אף על פי שאין להן קנס, מכל מקום יש להן בושת ופגם וצער. והאונס שוטה או חרשת, משלם צער בלבד, כיון שאין לה בושת או פגם. אבל המפתה את כולן (-כל אחת מאלו), פטור מכלום (- פטור מהכל).
