יום ראשון
י"ב כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

פסקי הלכות על פי הרי"ף, מסכת יבמות, פרק ראשון (ג), פרק שני (א)

מסכת יבמות, פרק ראשון (ג)

(פסקי ההלכות הם ציטוט מלשון הרמב"ם על ההלכות שנלמדו השבוע ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה)

כג. הממאנת ביבם אסורה לאביו מפני שנראת ככלתו בעת שמת בנו אבל לשאר קרוביו מותרת, לפיכך אם מיאנה באחד מן היבמין מותרת לאחיו. (גירושין, פי"א הי"ז)

כד. היתה היבמה ערוה על בעלה כגון שעבר או טעה ולקח אחותו מאביו ונפלה לפני אחיו, אין זו אשתו שאין קידושין תופסין בה ואינה לא בת יבום ולא בת חליצה, ואם היתה לה צרה חולצת או מתיבמת, ואם היתה זו שהיא ערוה על הבעל מותרת ליבם ורצה היבם לישא אותה וליבם צרתה הרשות בידו. (יבום, פ"ו הי"ב)

כה. ובכלל אזהרה זה שלא יהיו שני בתי דינין בעיר אחת זה נוהג כמנהג זה וזה נוהג כמנהג אחר, שדבר זה גורם למחלוקות גדולות שנאמר לא תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות. (עבודה זרה, פי"ב הי"ד)

כו. ואלו שהן פטורות מן החליצה ומן היבום, אשת סריס חמה ואנדרוגינוס ואשת השוטה ואשת הקטן ואילונית ומי שהיא ערוה, שנאמר ולא ימחה שמו מישראל פרט לסריס חמה ואנדרוגינוס ששמם מחוי, הואיל ואינן ראויין לילד מתחלת ברייתן, הרי הן כמין בפני עצמו. והיה הבכור אשר תלד פרט לאילונית שאינה ראויה לילד מתחלת ברייתה. לא תהיה אשת המת, פרט לאשת שוטה וקטן מפני שאין להם אישות כלל. ולקחה לו לאשה, פרט לערוה שאין לו בה ליקוחין. (יבום פ"ו ה"ח)

כז. ואלו שמתיבמות ולא חולצות, החרשת והשוטה והקטנה לפי שאין בהן דעת לקרות ולהבין ואם רצה היבם לגרש את החרשת בגט אחר שיבעול אותה הרי זה מגרש. (יבום פ"ו ה"ו)

כח. ואלו חולצות ולא מתיבמות, איסורי לאוין, והשניות, ואיסורי עשה כמו שיתבאר… וכן אשת החרש, וזקנה, ועקרה, הרי הן כשאר כל היבמות רצה חולץ רצה מיבם, שזקנה ועקרה היתה להן שעת הכושר. (יבום פ"ו ה"ז)

כט. ואלו שאין להן זיקה כלל סריס חמה ואנדרוגינוס מפני שאינן ראויין לילד ולא היתה להן שעת הכושר. (יבום פ"ו ה"ב)

ל. ואלו מיבמין ולא חולצין, החרש והשוטה והקטן מפני שאין בהן דעת לחלוץ. (יבום פ"ו ה"ג)

לא. ואלו חולצין ולא מיבמין, הספיקות, כגון שהיתה ספק ערוה על אחיו, ופצוע דכא וכרות שפכה וכיוצא בהן ממיני הסירוס, והזקן ביותר שתשש כחו וכשל, ואם בעל סריס אדם קנה שהרי היתה לו שעת הכושר, ומוציא בגט מפני שהוא אסור לבוא בקהל… ושאר כל האחין או חולצין או מיבמין. (יבום פ"ו ה"ד)

מסכת יבמות, פרק שני (א)

א. כיצד, ראובן שמת והניח אשה, נפלה לפני שמעון, ואחר שמת ראובן נולד לוי, בין שנולד קודם שיבם שמעון אשת ראובן בין שנולד אחר שיבמה, הרי אשת ראובן ערוה על לוי לעולם, לפיכך אם מת שמעון ונפלה זו וצרתה לפני לוי, שתיהן פטורות מן החליצה ומן היבום. (יבום פ"ו הי"ז)

ב. עשה שמעון מאמר ביבמתו אשת ראובן ומת קודם שיכנוס אותה הרי לוי חולץ לצרתה ולא מיבם שאין המאמר קונה ביבמה קנין גמור כמו שבארנו. (יבום פ"ו הי"ח)

ג. אחים מן האם אינן חשובין אחים אלא לאבלות ולעדות אבל לענין ירושה או ליבום וחליצה הרי הן כמי שאינן, שאין אחוה אלא מאב. (יבום פ"א ה"ז)

ד. החולץ ליבמתו כשם שהיא אסורה עליו כך קרובותיה כגון אמה ובתה, וכן היא אסורה לבנו ולאחיו, ואפילו שניות שלה אסורות כגון בת בת בתה, וכן היא אסורה לבן בן בנו, כללו של דבר הרי היא כאשתו שגירשה, וכן אם מתה יבמתו ועדיין היא זקוקה לו אסור בקרובותיה כאילו היתה אשתו ומתה תחתיו, וכל האיסורין האלו מדבריהן, ומותר אדם לישא אחות צרת חלוצתו ושאר קרובותיה. (יבום פ"א הי"ג)

"גָּדוֹל מִכּוּלָּם רַב יִצְחָק בְּרַבִּי יַעֲקֹב בֶּן אַלְפַאסִי... חִבֵּר הֲלָכוֹת כְּמוֹ תַּלְמוּד קָטָן, וּמִימוֹת רַב הַאי לֹא נִמְצָא כָּמוֹהוּ גָּדוֹל בְּחָכְמָה." (ספר יוחסין)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?