בפרטי מידת הנקיות
ואף איוב העיד על עצמו ואמר (איוב לא) "אם תטה אשורי מני הדרך, ואחר עיני הלך לבי, ובכפי דבק מאום". והבט יופי המשל הזה, כי דימה את הגזל הנסתר לדבר הנדבק ביד האדם, שאף על פי שאין האדם הולך לכתחילה לטול אותו, אלא נשאר דבק מאליו, סוף סוף בידו הוא, כן הדבר הזה, שאף שלא יהיה האדם הולך וגוזל ממש, קשה הוא שיהיו ידיו ריקניות ממנו לגמרי. אמנם, באמת, כל זה נמשך ממה שתחת היות הלב מושל בעיניים, שלא יניח להיות נעים להם את של אחרים, העיניים מושכים את הלב לבקש היתרים על מה שנראה להם יפה ונחמד, על כן אמר איוב, שהוא לא עשה כן, ולא הלך לבו אחר עיניו, על כן לא דבק בכפיו מאום.
ראה נא בענין ההונאה, כמה נקל הוא לאדם להתפתות וליכשל, כאשר לכאורה יחשוב האדם שראוי הוא להשתדל ליפות סחורתו בעיני האנשים ולהשתכר ביגיע כפיו, לדבר על לב הקונה למען יתרצה לו, ויאמרו על כל זה, 'יש זריז ונשכר, ויד חרוצים תעשיר'. אמנם אם לא ידקדק וישקול מעשיו הרבה, הנה יתקיים בו "תחת חטה יצא חוח", כי יעבור בעון ההונאה אשר הוזהרנו עליה "ולא תונו איש את עמיתו". ואמרו חז"ל שאפילו לרמות את הגוי, אסור. ונאמר "שארית ישראל לא יעשו עולה, ולא ידברו כזב, ולא ימצא בפיהם לשון תרמית". וכן אמרו, אין מפרכסין [-מייפים] את הכלים הישנים כדי שייראו כחדשים, אין מערבים פירות בפירות אפילו חדשים בחדשים, אפילו סאה בדינר, ואפילו יפה דינר וטריסית, לא יערב וימכרם סאה בדינר. כל עושה אלה כל עושה עול (דברים כה), וקרוי חמשה שמות: עול, שנאוי, משוקץ (מתועב), חרם, תועבה.
