פרק ז: רבית שאינה מהלוה למלוה, ודיני ערב

מיהו 'אדם אחר'

יב. קרובי משפחתו של אדם, יש מהם הנחשבים כאדם עצמו ואין להם היתר זה, ויש הנחשבים לאדם אחר, וכדלהלן:

בעל ואשתו – דינם כאיש אחד, ולכן אם אחד מהם מלוה, אסור גם לשני לקבל את הרבית, וכן אם אחד מהם לוה, אסור לשני לתת ריבית.

בניו הקטנים – יש להם כמו האב עצמו.

בניו הגדולים – אם הם סמוכים על שולחנו דינם כמו האב עצמו, אך אם אינם סמוכים על שולחנו יש להם דין של אדם אחר, ומותר להם לקבל רבית אם האב מלוה, וכן לתת ריבית אם האב לוה.

אחיו וחבריו – דינם כאדם אחר.