פרק טו: הלוואת חפצים
כללי הלוואת חפצים
ה. בכל אחד מארבעת האופנים דלהלן התירו חכמים הלואת חפץ על מנת להחזיר חפץ, ולא אסרו להחזיר אפילו אם עלה המחיר:
א) יש לו: אם יש ללוה בעת ההלואה קצת מאותו חפץ שלוה, מותר לו ללוות עוד.
ב) יצא השער: אם החפץ קיים בשוק ויש לו מחיר קבוע, מותר ללוותו אפילו אם אין ללוה חפץ זה.
ג) קביעת החוב לפי שווי: אם קבעו ביניהם שהחוב הוא כפי שווי החפץ בעת ההלואה, ואף אם יעלה המחיר לא יתן לו יותר מזה, מותר ללוות חפצים.
ד) דבר מועט: חפץ ששוויו מועט, כגון תפוח וכדומה, מותר ללוותו, ומותר להחזיר חפץ כזה אפילו אם המחיר עלה.
<p>© כל הזכויות שמורות. ההלכות מתוך הספר 'ברית פנחס', והזכויות שמורות למחבר הגאון רבי פנחס וינד שליט"א, אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.</p>
"אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית
וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ"
(ויקרא כה, לו)
וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ"
(ויקרא כה, לו)
