פרק טז: הלוואות והחלפות בסוגי מטבע
הלואה במטבע מקומי
יב. בהלוואת כספים ישנו הבדל בין אם הפרעון הוא באותו סוג מטבע, שאז זו הלואה, לבין אם סיכמו ביניהם לפרוע סוג מטבע אחר, שאז – אם אמר בלשון מכירה, דינו כמכירת חפץ, שהלווה מטבע מקומי על מנת לפרוע מטבע זר דינו כמוכר חפץ בתשלום מראש. והלווה מטבע זר על מנת לפרוע מטבע מקומי דינו כקונה חפץ ומשלם על כך מאוחר יותר, ודינם שונה לגמרי, וכדלהלן.
יג. אם לווה מטבע מקומי על מנת להחזיר במטבע חוץ לפי השער בשעת ההלואה, הרי הוא כמוכר חפץ בתשלום מראש, שמותר בהיתר של 'יש לו', אלא שארבעה תנאים יש להיתר זה, וכדלהלן.
© כל הזכויות שמורות. ההלכות מתוך הספר 'ברית פנחס', והזכויות שמורות למחבר הגאון רבי פנחס וינד שליט"א, אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
"אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית
וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ"
(ויקרא כה, לו)
וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ"
(ויקרא כה, לו)
