פרק טז: הלוואות והחלפות בסוגי מטבע
הלואה במטבע מקומי
ד. בשני אופנים אלו התירו ללוות מטבע חוץ:
א) יש לו: אם נמצא ברשותו של הלוה מטבע אחד מאותו סוג, מותר לו ללוות את כל הסכום באותו מטבע. ואפילו יש לו שטר קטן ממטבע זה, מועיל. אך אם יש לו רק מטבעות, אינו מועיל, שהרי מטבעות אינם יוצאים כלל במדינה אחרת, ואין השווי כמו המטבע עצמו.
ב) קביעת החוב לפי שווי: אם קבעו ביניהם להפוך את החוב למטבע מקומי, דהיינו שיהיה חייב מעכשיו מטבע מקומי שווה ערך למטבע הזר בזמן ההלואה, מותר ללוות.
© כל הזכויות שמורות. ההלכות מתוך הספר 'ברית פנחס', והזכויות שמורות למחבר הגאון רבי פנחס וינד שליט"א, אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
"אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית
וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ"
(ויקרא כה, לו)
וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ"
(ויקרא כה, לו)
