פרק טז, הלוואות והחלפת סוגי מטבע, ה

הלואה במטבע מקומי

ה. יש לציין כי ישנו הבדל מהותי בין שני האופנים הנ"ל. בעוד שבהיתר של 'יש לו' החוב הינו במטבע זר, ואם המטבע יתייקר או יוזל הרי הרווח או ההפסד הם של המלוה, אך ההיתר השני הופך את החוב לחוב במטבע המדינה, ואף אם יתייקר המטבע הזר או יוזל לא ישתנה כלום.
ולכן, המלוה 1000 אירו בארץ ישראל, ורוצה להיות בטוח בכספו, שיקבל בחזרה 1000 אירו, אין לו דרך אלא בהיתר של 'יש לו', שהרי בהיתר השני יהפך החוב לשקלים בסכום זה, ואז אם האירו יתייקר במשך זמן ההלואה אף אם יחזיר לו הלוה את סכום השקלים לא יוכל לקנות בו 1000 אירו.
וכן אם הלוה רוצה להיות בטוח שלא יצטרך להוסיף על הסכום הזה, כגון שהוא מרויח את כספו באירופה באירו, אין לו דרך אלא בהיתר הראשון, של 'יש לו', שהרי בהיתר השני יהפך החוב לשקלים בסכום השוה ל 1000 אירו בעת ההלואה, ובמקרה שהאירו יוזל יצטרך להוסיף על ה 1000 אירו להחזיר לו את שווי השקלים.