פרק ט, א-ב

א) מאחר שנודע שמתן שכרן של מצות והטובה שנזכה לה אם שמרנו דרך ה' הכתוב בתורה היא חיי העולם הבא, שנאמר 'למען ייטב לך והארכת ימים', והנקמה שנוקמים מן הרשעים שעזבו ארחות הצדק הכתובות בתורה היא הכרת, שנאמר 'הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה', אם כן קשה לכאורה מהו זה שכתוב בכל התורה כולה אם תשמעו יגיע לכם כך, ואם לא תשמעו יקרה אתכם כך, וכל אותן הדברים בעולם הזה, כגון שובע ורעב, ומלחמה ושלום, ומלכות ושפלות, וישיבת הארץ וגלות, והצלחת מעשה והפסדו, ושאר כל דברי הברית. התשובה לכך היא, שבאמת כל אותן הדברים שהבטיחה התורה אמת היו ויהיו, ובזמן שאנו עושים כל מצות התורה יגיעו אלינו טובות העולם הזה כולן, ובזמן שאנו עוברין עליהן תקראנה אותנו הרעות הכתובות, ואף על פי כן אין אותן הטובות הם סוף מתן שכרן של מצות, ולא אותן הרעות הם סוף הנקמה שנוקמין מעובר על כל המצות, אלא כך הוא הכרע כל הדברים: הקב"ה נתן לנו תורה, זו עץ חיים היא, וכל העושה את כל הכתוב בה, ויודעו דעה גמורה נכונה, זוכה בה לחיי העולם הבא, ולפי גודל מעשיו ורוב חכמתו הוא זוכה, והבטיחנו בתורה שאם נעשה אותה בשמחה ובטובת נפש, ונהגה בחכמתה תמיד, שיסיר ממנו כל הדברים המונעים אותנו מלעשותה, כגון חולי ומלחמה ורעב וכיוצא בהן, וישפיע לנו כל הטובות המחזיקות את ידינו לעשות התורה, כגון שובע ושלום ורבוי כסף וזהב, כדי שלא נעסוק כל ימינו בטירחה להשיג את הדברים שהגוף צריך להן, אלא נשב פנויים ללמוד בחכמה ולעשות המצוה, כדי שנזכה לחיי העולם הבא. וכן הוא אומר בתורה, אחר שהבטיח בטובות העולם הזה 'וצדקה תהיה לנו' וגו'. וכן הודיענו בתורה שאם נעזוב התורה מדעת (-מרצון), ונעסוק בהבלי הזמן, כענין שנאמר 'וישמן ישורון ויבעט', שדיין האמת יסיר מן העוזבים את כל טובות העולם הזה שהן חִזְּקוּ את ידיהם לבעוט במצוות ה', ומביא עליהם את כל הרעות המונעים אותן מלקנות העולם הבא, כדי שיאבדו ברשעם. הוא שכתוב בתורה 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל וגו', ועבדת את אויביך אשר ישלחנו ה' בך ברעב ובצמא ובעירום ובחוסר כל', נמצא פירוש כל אותן הברכות והקללות על דרך זו, כלומר, אם עבדתם את ה' בשמחה, ושמרתם דרכו, משפיע לכם הברכות האלו, ומרחיק הקללות מכם, ואין זה עיקר השכר על המצוות, אלא עד שעל ידי הטובות הללו תהיו פנויים להתחכם בתורה ולעסוק בה, כדי שתזכו לחיי העולם הבא, וייטב לך לעולם שכולו טוב ותאריך ימים לעולם שכולו ארוך, ונמצאתם זוכין לשני העולמות, לחיים טובים בעולם הזה, המביאים לחיי העולם הבא, שאם לא יקנה פה חכמה ומעשים טובים אין לו במה יזכה, שנאמר 'כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול'. ואם עזבתם את ה', ושגיתם במאכל ובמשתה וזנות ודומה להם, מביא עליכם ה' את כל הקללות האלו, ומסיר כל הברכות, עד שיכלו ימיכם בבהלה ופחד, ולא יהיה לכם לב פנוי ולא גוף שלם לעשות המצות, כדי שתאבדו מחיי העולם הבא, ונמצא שאבדתם שני עולמות, שבזמן שאדם טרוד בעולם הזה בחולי ובמלחמה ורעבון, אינו מתעסק לא בחכמה ולא במצות שבהן זוכין לחיי העולם הבא.