פרק כא, היתר עיסקא, ב
עקרון ה'היתר עיסקא'
ב. 'היתר עיסקא' מסדר את ההסכם בין שני הצדדים באופן זה: חלק מהכסף אינו ניתן כהלואה, אלא כפקדון שהמקבל יתעסק בו, ועל כן הרווחים מחלק הפקדון שייכים לנותן הכסף, ולכן אם יאבד הכסף – הרי הכספים של הנותן אבדו, וכן אם לא יהיו רווחים, לא יוכל הנותן לבקש כלום מהנפקד.
ד. כדי להבטיח את הכסף, הקרן והרווח, מותנה בין הצדדים שמקבל הכסף לא יהיה נאמן לומר שנפסדו הכספים, אלא אם יוכיח זאת בעדים כשרים ונאמנים. וגם שלא יהא המתעסק [המקבל] נאמן לומר שלא הרויחו הכספים, אלא אם ישבע שבאמת היה כן. עוד מוסכם בין הצדדים, שאם ישלם המקבל את הסכום שהוסכם עליו, הוא נפטר משבועה ומהוכחה שלא הרויחו הכספים יותר, ואף אם היו יותר רווחים הרי הם של המתעסק.
© כל הזכויות שמורות. ההלכות מתוך הספר 'ברית פנחס', והזכויות שמורות למחבר הגאון רבי פנחס וינד שליט"א, אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
"אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית
וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ"
(ויקרא כה, לו)
וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ"
(ויקרא כה, לו)
