מִזְמוֹר זֶה הוּא תְפִלָה עַל גָּלוּתֵנוּ (ספורנו). וְעַל כָּל יָחִיד לְהִתְפַּלֵּל מֵעָגְמַת לִבּוֹ עַל אֲרִיכוּת הַגָּלוּת בֵּין הָעכו"ם, וְעַל מַה שֶּׁהָיִינוּ מִקֶדֶם בְּמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה.
(א) ֖לַֽמְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁ֗חַר, מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד: (ב) אֵלִ֣י, ֖אֵלִי! לָמָ֣ה עֲזַבְתָּ֑נִי, רָח֥וֹק ֜מִישֽׁוּעָתִ֗י דִּבְרֵ֥י שַֽׁאֲגָתִי למרות שאקרא אליך בתפילתי : (ג) אֱֽלֹהַ֗י אֶקְרָ֣א ֖יוֹמָם וְלֹ֣א תַֽעֲנֶ֑ה, ֜וְלַ֗יְלָה וְֽלֹא־ דֽוּמִיָּ֥ה לִֽי לא אשקוט בלילות אך עדיין לא תענה : (ד) וְאַתָּ֥ה קָד֑וֹשׁ, ֜יוֹשֵׁ֗ב, תְּהִלּ֥וֹת יִשְׂרָאֵֽל: (ה) ֖בְּךָ בָּֽטְח֣וּ אֲבֹתֵ֑ינוּ, ֜בָּֽטְח֗וּ וַֽתְּפַלְּטֵמוֹ בך בטחו והִצלתם : (ו) אֵלֶ֣יךָ זָֽעֲק֣וּ וְנִמְלָ֑טוּ מצרתם, בְּךָ֖ בָֽטְח֣וּ וְלֹא־בוֹשׁוּ: (ז) וְאָֽנֹכִ֣י נחשב בעֵינֵי אויבַי תוֹלַ֣עַת וְלֹא־אִ֑ישׁ, חֶרְפַּ֥ת ֜אָדָ֗ם וּבְז֥וּי עָֽם מזולזל בעיניהם: (ח) כָּל־֖רֹאַי יַלְעִ֣גוּ לִ֑י, יַפְטִ֥ירוּ ֜בְשָׂפָ֗ה ללעוג לי יָנִ֥יעוּ רֹֽאשׁ: (ט) גֹּ֣ל מי שנשען אֶל־יְהֹוָ֣ה יְפַלְּטֵ֑הוּ, ֜יַצִּילֵ֗הוּ כִּ֘י חָ֥פֵֽץ בּֽוֹ: (י) כִּי־אַתָּ֣ה גֹחִ֣י מִבָּ֑טֶן [מוציאי ממצרים], ֜מַבְטִיחִ֗י עַל־שְׁדֵ֥י אִמִּֽי בהיותי נִזון מחלבָה : (יא) ֖עָלֶיךָ הָשְׁלַ֣כְתִּי מֵרָ֑חֶם מעת צאתי מרחם , מִבֶּ֥טֶן ֜אִמִּ֗י אֵ֣לִי אָֽתָּה: (יב) אַל־תִּרְחַ֣ק ֖מִמֶּנִּי בעת הזאת כִּֽי־צָרָ֣ה קְרוֹבָ֑ה, כִּי־אֵ֥ין עוֹזֵֽר: (יג) ֖סְבָבוּנִי פָּרִ֣ים רַבִּ֑ים [מלכויות חזקות], אַבִּירֵ֖י בָשָׁ֣ן כִּתְּרוּנִי פרים חזקים מְהַבָּשָן הקיפוני: (יד) פָּצ֣וּ עָלַ֣י פִּיהֶ֑ם לבלעני, כְּ ֜אַרְיֵ֗ה טֹרֵ֥ף וְשֹׁאֵג: (טו) מהפחד מהם כַּמַּ֥יִם נִשְׁפַּכְתִּי֘, וְהִתְפָּֽרְד֗וּ כָּֽל־עַצְמ֫וֹתָ֥י, הָיָ֣ה ֖לִבִּי כַּדּוֹנָ֑ג נמס כשעוָה, ֜נָמֵ֗ס בְּת֣וֹךְ מֵעָֽי: (טז) יָ֘בֵ֥שׁ כַּחֶ֨רֶשׂ | כֹּחִ֗י, ֖וּלְשׁוֹנִי מֻדְבָּ֣ק מַלְקוֹחָ֑י אֶל חִכִּי, וְלַֽעֲפַר־מָ֥וֶת תִּשְׁפְּתֵֽנִי לדכאות מיתה תושיבני : (יז) כִּ֥י סְבָב֗וּנִי כמו כְּלָ֫בִ֥ים, עֲדַ֣ת ֖מְרֵעִים הִקִּיפ֑וּנִי, ֜כָּֽאֲרִ֗י ישברו וירסקו יָדַ֥י וְרַגְלָֽי: (יח) אֲסַפֵּ֥ר כָּל־כאב עַצְמוֹתָ֑י, הֵ֥מָּה ֜יַבִּ֗יטוּ יִרְאוּ־בִֽי: (יט) יְחַלְּק֣וּ בְגָדַ֣י לָהֶ֑ם, וְעַל־֜לְבוּשִׁ֗י יַפִּ֥ילוּ גוֹרָֽל: (כ) וְאַתָּ֣ה ֖יְהֹוָה אַל־תִּרְחָ֑ק, ֜אֱיָֽלוּתִ֗י לְעֶזְרָ֥תִי [מלעיל] חוּשָׁה: (כא) הַצִּ֣ילָה מֵחֶ֣רֶב נַפְשִׁ֑י, מִיַּד־֜כֶּ֗לֶב יְחִֽידָתִי נשמתי: (כב) ֖הֽוֹשִׁיעֵנִי מִפִּ֣י אַרְיֵ֑ה, וּמִקַּרְנֵ֖י רֵמִ֣ים עֲנִיתָנִי: (כג) אֲסַפְּרָ֣ה שִׁמְךָ֣ לְאֶחָ֑י, בְּת֖וֹךְ קָהָ֣ל אֲהַלְלֶךָּ: (כד) וכך אומר להם: יִרְאֵ֤י יְהֹוָ֨ה | הַֽלְל֗וּהוּ, כָּל־זֶ֣רַע יַֽעֲקֹ֣ב כַּבְּד֑וּהוּ, וְג֥וּרוּ ֜מִמֶּ֗נוּ כָּל־זֶ֥רַע יִשְׂרָאֵֽל: (כה) כִּ֤י לֹֽא־בָזָ֨ה וְלֹ֪א שִׁקַּ֡ץ עֱנ֬וּת עָנִ֗י לא תִעֵב צעקת הדל, וְלֹֽא־הִסְתִּ֣יר פָּנָ֣יו מִמֶּ֑נּוּ, וּֽבְשַׁוְּע֖וֹ אֵלָ֣יו שָׁמֵֽעַ: (כו) מֵ֥אִתְּךָ֗ תְּֽהִלָּ֫תִ֥י, בְּקָהָ֥ל רָ֑ב נְדָרַ֥י שנדרתי בצרתי ֜אֲשַׁלֵּ֗ם, נֶ֣גֶד יְרֵאָֽיו: (כז) יֹֽאכְל֬וּ עֲנָוִ֨ים | מזבחי שלמי הציבור שאביא וְיִשְׂבָּ֗עוּ, יְהַֽלְל֣וּ ֖יְהֹוָה דֹּ֣רְשָׁ֑יו, יְחִ֖י ישמח לְבַבְכֶ֣ם לָעַֽד: (כח) יִזְכְּר֤וּ | וְיָשֻׁ֣בוּ אֶל־֖יְהֹוָה כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ האומות שבִקצה העולם , וְיִֽשְׁתַּחֲו֥וּ ֜לְפָנֶ֗יךָ כָּֽל־ מִשְׁפְּח֥וֹת גּוֹיִֽם: (כט) ואז יודו כִּ֣י ֖לַֽיהֹוָה הַמְּלוּכָ֑ה, ֜וּמֹשֵׁ֗ל בַּגּוֹיִֽם: (ל) אָֽכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֨וּ | לפניו כָּֽל־דִּשְׁנֵי־אֶ֗רֶץ השמֵנים והדשנים שֶבארץ, לְפָנָ֣יו ֖יִכְרְעוּ כָּל־יֽוֹרְדֵ֣י עָפָ֑ר, ֜וְנַפְשׁ֗וֹ כמעט לֹ֣א חִיָּֽה: (לא) זֶ֥רַע יַֽעַבְדֶ֑נּוּ, יְסֻפַּ֖ר לַֽאדֹנָ֣י לַדּֽוֹר יספרו עַל נפלאות ה' לדור שאחריהם: (לב) ֖יָבֹאוּ וְיַגִּ֣ידוּ צִדְקָת֑וֹ, לְעַ֥ם ֜נוֹלָ֗ד אחריהם, כִּ֣י עָשָֽׂה כל אֲשֶר עשה להם:
