בְּמִזְמוֹר זֶה יֵשׁ ח"י אַזְכָּרוֹת, וְנֶגְדָּם תִּקְנוּ חֲכָמֵינוּ ז"ל ח"י בְּרָכוֹת. וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ כָּל הַמִּזְמוֹר עַל מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת מִן העכו"ם (מאירי).
(א) מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד, הָב֣וּ ֖לַֽיהֹוָה בְּנֵ֣י אֵלִ֑ים ישראל בְנֵי האבות התקיפים, הָב֥וּ ֜לַֽיהֹוָ֗ה כָּב֥וֹד וָעֹֽז: (ב) הָב֣וּ ֖לַֽיהֹוָה כְּב֣וֹד שְׁמ֑וֹ, הִשְׁתַּֽחֲו֥וּ ֜לַֽיהֹוָ֗ה בְּהַדְרַת־קֹדֶשׁ בביהמ"ק: (ג) ק֥וֹל יְהֹוָ֗ה עַל־הַ֫מָּ֥יִם הגועשים, אֵֽל־ הַכָּב֥וֹד הִרְעִ֑ים השמיע קולו ברעם, ֜יְהֹוָ֗ה הִרְעִים עַל־מַ֥יִם רַבִּֽים: (ד) קֽוֹל־יְהֹוָ֥ה נשמע בַּכֹּ֑חַ, ק֥וֹל ֜יְהֹוָ֗ה בֶּֽהָדָר: (ה) ק֣וֹל ֖יְהֹוָה שֹׁבֵ֣ר אֲרָזִ֑ים, וַיְשַׁבֵּ֥ר ֜יְהֹוָ֗ה אֶת־אַרְזֵ֥י הַלְּבָנֽוֹן: (ו) וַיַּרְקִידֵ֥ם כְּמוֹ־עֵ֑גֶל, לְבָנ֥וֹן ֜וְשִׂרְיֹ֗ן הר לבנון והר חרמון ירקיד כְּמ֣וֹ בֶן־רְאֵמִֽים: (ז) קוֹל־יְהֹוָ֥ה חֹצֵ֗ב לַֽהֲב֥וֹת אֵֽשׁ כורת ומשליך להבות מהרי הגעש : (ח) ק֣וֹל ֖יְהֹוָה יָחִ֣יל מִדְבָּ֑ר החריד המִדבר, יָחִ֥יל ֜יְהֹוָ֗ה מִדְבַּ֥ר קָדֵשׁ שהוא גָּדוֹל ורחב : (ט) ק֤וֹל יְהֹוָ֨ה | יְחוֹלֵ֣ל יפחיד אַיָּלוֹת֘, וַֽיֶּחֱשֹׂ֪ף יְעָ֫ר֥וֹת יפשוט הַיערות מעציהם , וּבְהֵֽיכָל֑וֹ ֜כֻּלּ֗וֹ אֹמֵ֥ר כָּבֽוֹד הכל יקלסוהו שם: (י) ֖יְהֹוָה לַמַּבּ֣וּל יָשָׁ֑ב בדור המבול יָשָב עַל כסא המלוכה , וַיֵּ֥שֶׁב ֜יְהֹוָ֗ה בימות המָשִׁיח לְ מֶ֣לֶךְ לְעוֹלָֽם: (יא) יְֽהֹוָ֗ה עֹ֖ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן ויכניע כל אויביהם , יְהֹוָ֓ה | יְבָרֵ֖ךְ אֶת־עַמּ֣וֹ בַשָּׁלֽוֹם:
