פרק כ, החזרת ריבית, ג
ריבית דאורייתא
ג. אין ריבית אסורה מן התורה אלא בשני תנאים אלו:
א) החוב הוא מחמת הלואה, ולא מחמת מכירה. דהיינו, דוקא כשהחוב נוצר מפני שחבירו הלוה לו, אבל אם החוב נוצר מפני שרצה לקנות אצל חבירו, או לשוכרו כפועל למלאכה ולא היה לו לשלם, ומוסיף לו ריבית בחובו, אין זו ריבית האסורה מהתורה.
ב) סיכמו מראש, כלומר, דוקא אם קבע המלוה את הריבית מראש בשעת ההלואה, אבל אם בעת ההלואה לא ביקש המלוה דבר, ורק אחר כך ביקש תוספת מהלוה, או שנתן הלוה מעצמו ריבית, אין זה אסור מהתורה, אלא מדרבנן.
© כל הזכויות שמורות. ההלכות מתוך הספר 'ברית פנחס', והזכויות שמורות למחבר הגאון רבי פנחס וינד שליט"א, אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
"אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית
וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ"
(ויקרא כה, לו)
וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ"
(ויקרא כה, לו)
