הַמְּשׁוֹרֵר מְאוֹנֵן וּמְקוֹנֵן בְּמַר נֶפֶשׁ עַל הַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה. וְעַל הַמַּעֲלָה הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיְתָה לְיִשְׂרָאֵל בִּימֵי קֶדֶם וְאֵיךְ אִבְּדוּהָ וּמִתְפַּלֵּל לה' שֶׁיָּשִׁיב עֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ (אבן יחייא, מאירי).
(א) לַֽמְנַצֵּ֬חַ | לִבְנֵי־קֹ֬רַח מַשְׂכִּֽיל מִזְמוֹר המלמד דעת: (ב) אֱלֹהִ֤ים | בְּאָזְנֵ֬ינוּ שָׁמַ֗עְנוּ נִסֶּיךָ ונפלאותיך, אֲבוֹתֵ֥ינוּ סִפְּרוּ־לָ֑נוּ, פֹּ֥עַל פָּעַ֥לְתָּ מעשיך הגדולים אשר פעלת ֜בִֽימֵיהֶ֗ם בִּ֣ימֵי קֶֽדֶם: (ג) אַתָּ֤ה | בכח יָֽדְךָ֡ גּוֹיִ֣ם ֖הוֹרַשְׁתָּ וַתִּטָּעֵ֑ם יִשַבְתָ את אבותינו בא"י, תָּרַ֥ע ֜לְאֻמִּ֗ים הֲרֵעוֹתָ לשבעת העממים וַֽתְּשַׁלְּחֵם: (ד) כִּ֤י עַם ישראל לֹ֪א בְחַרְבָּ֡ם יָ֥רְשׁוּ אָ֗רֶץ, וּזְרוֹעָם֘ לֹֽא־ הוֹשִׁ֪יעָ֫ה לָּ֥מוֹ, כִּֽי־יְמִֽינְךָ֣ ֖וּזְרֽוֹעֲךָ וְא֥וֹר פָּנֶ֗יךָ אֶלָּא ירשוהָ בזכות כחך ומכתך ושכינתך שהלכה עמהם , כִּ֣י רְצִיתָֽם: (ה) אַתָּה־ה֣וּא מַלְכִּ֣י אֱלֹהִ֑ים, ֜צַוֵּ֗ה יְשׁוּע֥וֹת יַֽעֲקֹב צוה שתבואנה גם עתה ישועות לעם ישראל : (ו) ֖בְּךָ צָרֵ֣ינוּ נְנַגֵּ֑חַ, ֜בְּשִׁמְךָ֗ נָב֥וּס נִרמוס קָמֵֽינוּ: (ז) כִּ֤י לֹ֣א בְקַשְׁתִּ֣י אֶבְטָ֑ח, ֜וְחַרְבִּ֗י לֹ֣א תֽוֹשִׁיעֵנִי: (ח) כִּ֣י ֖הֽוֹשַׁעְתָּנוּ מִצָּרֵ֑ינוּ, וּמְשַׂנְאֵ֥ינוּ הֱבִישׁוֹתָ: (ט) ֖בֵּֽאלֹהִים הִלַּ֣לְנוּ כָל־הַיּ֑וֹם בשם ה' אמרנו תהילות תמיד , וְשִׁמְךָ֓ | לְעוֹלָ֖ם נוֹדֶ֣ה סֶלָה: (י) אַף־ ֖זָנַחְתָּ למרות שעזבתנו וַתַּכְלִימֵ֑נוּ, וְלֹֽא־ ֜תֵצֵ֗א עוד בְּצִבְאוֹתֵֽינוּ: (יא) תְּשִׁיבֵ֣נוּ ֖אָחוֹר מִנִּי־צָ֑ר מהאויב, ֜וּמְשַׂנְאֵ֗ינוּ שָׁ֣סוּ לָמוֹ בזזו לעצמם את ממוננו : (יב) ֖תִּתְּנֵנוּ כְּצֹ֣אן מַֽאֲכָ֑ל, ֜וּבַגּוֹיִ֗ם זֵֽרִיתָנוּ: (יג) תִּמְכֹּֽר־עַמְּךָ֥ בְלֹא־ ה֑וֹן, וְלֹֽא־֜רִבִּ֗יתָ בִּמְחִֽירֵיהֶם לא דרשת הרבה תמורת מכירתם : (יד) תְּשִׂימֵ֣נוּ ֖חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵ֑ינוּ, לַ֥עַג ֜וָקֶ֗לֶס לִסְבִֽיבוֹתֵינוּ: (טו) תְּשִׂימֵ֣נוּ ֖מָשָׁל לְדָבָר רע ונבזה בַּגּוֹיִ֑ם, מְנֽוֹד־֜רֹ֗אשׁ בַּֽלְאֻמִּים: (טז) כָּל־֖הַיּוֹם כְּלִמָּתִ֣י נֶגְדִּ֑י, וּבֹ֖שֶׁת פָּנַ֣י כִּסָּֽתְנִי מכסה אותי: (יז) ֖מִקּוֹל מְחָרֵ֣ף וּמְגַדֵּ֑ף, מִפְּנֵ֥י ֜אוֹיֵ֗ב וּמִתְנַקֵּֽם: (יח) כָּל־זֹ֣את ֖בָּאַֽתְנוּ הרעה הזו באה עלינו, וְלֹ֣א שְׁכַֽחֲנ֑וּךָ החי"ת בחטף פתח, וְלֹֽא־֜שִׁקַּ֗רְנוּ בִּבְרִיתֶךָ להמיר דתך: (יט) לֹֽא־נָס֣וֹג אָח֣וֹר לִבֵּ֑נוּ מעבודתך, וַתֵּ֥ט ֜אֲשֻׁרֵ֗ינוּ מִנִּ֥י אָרְחֶךָ ולא נטו דרכינו מדרך תורתך : (כ) כִּ֣י ֖דִכִּיתָנוּ בִּמְק֣וֹם תַּנִּ֑ים אף כאשר השפלתנו במדבריות וחורבות , וַתְּכַ֖ס פָּרַשְׂתָּ עָלֵ֣ינוּ בְצַלְמָֽוֶת חושך [אהל צרות ומבוכות]: (כא) למרות זאת אִם־֖שָׁכַחְנוּ שֵׁ֣ם אֱלֹהֵ֑ינוּ, וַנִּפְרֹ֥שׂ ֜כַּפֵּ֗ינוּ לְאֵ֣ל זָֽר: (כב) הֲלֹ֣א ֖אֱלֹהִים יַֽחֲקָר־זֹ֑את ויודֵעַ שלא חשבנו כך בליבנו , כִּי־ה֥וּא ֜יֹדֵ֗עַ תַּֽעֲלֻמ֥וֹת לֵֽב: (כג) כִּֽי־֖עָלֶיךָ בשבילך [על יחוד שמך] הֹרַ֣גְנוּ כָל־הַיּ֑וֹם, ֜נֶחְשַׁ֗בְנוּ כְּצֹ֣אן טִבְחָֽה: (כד) ע֤וּרָה |, לָ֖מָּה [כביכול] תִישַׁ֥ן | אֲדֹנָ֑י, ֜הָקִ֗יצָה אַל־ תִּזְנַ֥ח לָנֶֽצַח תעזוב אותנו לזמן רב : (כה) לָֽמָּה־פָנֶ֥יךָ תַסְתִּ֑יר, תִּשְׁכַּ֖ח עָנְיֵ֣נוּ וְֽלַחֲצֵנוּ: (כו) כִּ֤י שָׁ֣חָה מושפלת לֶֽעָפָ֣ר נַפְשֵׁ֑נוּ, דָּֽבְקָ֖ה לָאָ֣רֶץ בִּטְנֵֽנוּ ומגֹדֶל מפלתנו אנו לא יכולים להתרומם: (כז) ק֖וּמָֽה עֶזְרָ֣תָה לָּ֑נוּ, ֜וּפְדֵ֗נוּ לְמַ֣עַן חַסְדֶּךָ:
