מִזְמוֹר זֶה חִבְּרוֹ דָּוִד אַחַר שֶׁשָּׁב לְאֵתָנוֹ וְנִרְפָּא, וְהוֹדָה לה' עַל רְפוּאָתוֹ וְהִנָּצְלוֹ מִכַּף אוֹיְבָיו (מאירי, ספורנו).
(א) ֜לַֽמְנַצֵּ֗חַ, לְדָוִ֥ד מִזְמֽוֹר: (ב) קַוֹּ֣ה קִוִּ֣יתִי יְהֹוָ֑ה, וַיֵּ֥ט ֜אֵלַ֗י אזנו וַיִּשְׁמַ֥ע שַׁוְעָתִֽי: (ג) וַיַּֽעֲלֵ֤נִי | מִבּ֥וֹר שָׁאוֹן֘ בור שיש בו מים גועשים [צרות רבות], מִטִּ֪יט הַיָּ֫וֵ֥ן מבוץ טובעני [מחלה קשה], וַיָּ֖קֶם עַל־סֶ֥לַע רַגְלַ֗י [הִבריאני], כּוֹנֵ֥ן אֲשֻׁרָֽי הכין וחִזֵק צעדַי : (ד) וַיִּתֵּ֬ן בְּפִ֨י | שִׁ֥יר חָדָשׁ֘, תְּהִלָּ֪ה לֵֽאלֹ֫הֵ֥ינוּ, יִרְא֣וּ רַבִּ֣ים עֶזְרַתו לי וְיִירָ֑אוּ, ֜וְיִבְטְח֗וּ בַּֽיהֹוָה: (ה) אַ֥שְֽׁרֵי הַגֶּ֗בֶר אֲשֶׁר־ שָׂ֣ם ֖יְהֹוָה מִבְטַח֑וֹ, וְֽלֹא־פָנָ֥ה אֶל־ ֜רְהָבִ֗ים לִבטוח בבעלי כח וגאוה וְשָׂטֵ֥י כָזָֽב הנוטים אַחַר עבודת כוכבים: (ו) רַבּ֤וֹת עָשִׂ֨יתָ | אַתָּ֤ה | יְהֹוָ֣ה אֱלֹהַי֘, נִ֥פְלְאֹתֶ֥יךָ וּמַחְשְׁבֹתֶ֗יךָ אֵ֫לֵ֥ינוּ עִמנו, אֵ֤ין | עֲרֹ֬ךְ אֵלֶ֗יךָ, אַגִּ֥ידָה וַֽאֲדַבֵּ֑רָה ֜עָֽצְמ֗וּ מִסַּפֵּֽר אי אפשר לסַפְּרָם : (ז) זֶ֤בַח וּמִנְחָ֨ה | לֹֽא־חָפַ֗צְתָּ, ֖אָזְנַיִם כָּרִ֣יתָ לִּ֑י שאשמע בקולך [עדיף בעֵינֶיךָ מִזֶבַח], עוֹלָ֥ה ֜וַֽחֲטָאָ֗ה לֹ֣א שָׁאָלְתָּ לא בִּקָשְׁתָּ: (ח) אָ֣ז בעת שנרפאתי מחוליי ֖אָמַרְתִּי הִנֵּה־בָ֑אתִי לפניך לקיים מצוותיך , בִּמְגִלַּת־֜סֵ֗פֶר כָּת֥וּב עָלָֽי עם התורה אשר בה המצוות המוטלות עלי: (ט) לַ֥עֲשֽׂוֹת־רְצֽוֹנְךָ֣ אֱלֹהַ֣י חָפָ֑צְתִּי, ֜וְתוֹרָֽתְךָ֗ בְּת֣וֹךְ מֵעָֽי [עם לבבי ומחשבתי]: (י) בִּשַּׂ֤רְתִּי צֶ֨דֶק | שעשיתָ עִמדי בְּקָ֘הָ֤ל רָ֗ב, הִנֵּ֣ה ֖שְׂפָתַי לֹ֣א אֶכְלָ֑א לא אֶמְנַע פי מלהללך, ֜יְהֹוָ֗ה אַתָּ֥ה יָדָעְתָּ כַּוָנָתִי הטהורה: (יא) צִדְקָֽתְךָ֬ לֹֽא־ כִסִּ֨יתִי | בְּת֬וֹךְ לִבִּ֗י מלפרסמה ברבים , אֱמוּנָֽתְךָ֣ וּתְשׁוּעָֽתְךָ֣ אָמָ֑רְתִּי, לֹֽא־כִחַ֥דְתִּי חַסְדְּךָ֥ ֜וַֽאֲמִתְּךָ֗ לא העלמתי אמיתת הבטחתך לְקָהָ֥ל רָֽב: (יב) אַתָּ֤ה יְהֹוָ֗ה, לֹֽא־תִכְלָ֣א רַֽחֲמֶ֣יךָ מִמֶּ֑נִּי, חַסְדְּךָ֥ ֜וַֽאֲמִתְּךָ֗ אמיתת הבטחתך תָּמִ֥יד יִצְּרֽוּנִי: (יג) כִּ֤י אָפְפֽוּ־עָלַ֨י | רָע֡וֹת עַד־אֵ֬ין מִסְפָּ֗ר, הִשִּׂיג֣וּנִי ֖עֲוֹֽנֹתַי המקטרגים הנעשים מֵעונתי וְלֹֽא־יָכֹ֣לְתִּי לִרְא֑וֹת כולם, עָֽצְמ֥וּ מִשַּֽׂעֲר֥וֹת ֜רֹאשִׁ֗י וְלִבִּ֥י עֲזָבָנִי מִפַּחַד: (יד) רְצֵ֣ה ֖יְהֹוָה לְהַצִּילֵ֑נִי מהם, ֜יְהֹוָ֗ה לְעֶזְרָ֥תִי חוּשָׁה: (טו) יֵ֘בֹ֤שׁוּ וְיַחְפְּר֨וּ | יתאכזבו מתקוותם ויתבַּיְשו בכשלונם יַחַד֘ מְבַקְשֵׁ֥י נַפְשִׁ֗י לִסְפּ֫וֹתָ֥הּ, יִסֹּ֣גוּ ֖אָחוֹר וְיִכָּֽלְמ֑וּ ֜חֲפֵצֵ֗י רָֽעָתִי: (טז) ֖יָשֹׁמּוּ עַל־עֵ֣קֶב בָּשְׁתָּ֑ם יהיו שוממים כגְמול על שבִיְשוּני בנפילתי, הָאֹֽמְרִ֥ים ֜לִ֗י בשמחה הֶ֘אָ֥ח | הֶאָֽח: (יז) יָ֘שִׂ֤ישׂוּ וְיִשְׂמְח֨וּ | בְּךָ֗ כָּֽל־מְבַ֫קְשֶׁ֥יךָ כשירְאו שניצלתי, יֹֽאמְר֣וּ ֖תָמִיד יִגְדַּ֣ל יְהֹוָ֑ה [במִדת החסד והרחמים] , כל ֜אֹֽהֲבֵ֗י תְּשֽׁוּעָתֶךָ: (יח) וַֽאֲנִ֤י | עָנִ֣י וְאֶבְיוֹן֘, אֲדֹנָ֪י יַֽחֲשָׁ֫ב־לִ֥י יִתן לב להושיעני, עֶזְרָתִ֣י וּמְפַלְטִ֣י אַ֑תָּה, ֜אֱלֹהַ֗י אַל־תְּאַחַר להביא התשועה:
